השר סילבן שלום: "ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד"

"ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד. בעוד שטלטלה גדולה פקדה את המערכת הפוליטית אמש, באנו לכאן היום לאחד ולחבר את עם ישראל עם הגולן והגליל.


אני שמח להיות איש בשורות אמר השר ובישר לנוכחים על אישור סופי של כל תוכניות הלימודים של בית הספר לרפואה בצפת. מדובר בחלום שמתגשם. בית הספר יתחיל את שנת הלימודים הבאה עם 120 סטודנטים חדשים אשר יצמחו להיות 1000 סטודנטים בתוך חמש שנים. זה הוא פרויקט מחולל שינוי אשר יביא לשדרוג בתי החולים ולתוספת של למעלה מ- 5000 מקומות תעסוקה חדשים. בית הספר לרפואה בצפת יהווה את התשתית לאוניברסיטה רב קמפוסית בגליל.



נמשיך להוביל ולקדם פרויקטים לחיזוק ההתיישבות ולהסרת חסמים, הכל על מנת להגשים את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב.  על פי הנתונים, כ-1000 תושבים נוספים מידי שנה לגולן , הנתון הזה הוא בחזקת מפתח למינוף האזור, אנחנו נמשיך ונייצר עוד כלים ותנאים להבאת מתיישבים חדשים ולצמצום הגירה שלילית" .


ביוזמת המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל,סילבן שלום, הגיעו כ- 1500 עולים חדשים, חיילים, מתיישבים צעירים , יזמי קהילות חינוכיות ואנשי מרכזי הצעירים לטעת עצים בחורשת דליות שברמת הגולן.

המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, יזם כבר בשנת 2000 את חוק משאל העם ואמר היום כי הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. באנו לכאן היום לחזק את שורשינו במקום ולהשאיר גולן פורח ומשגשג לדורות הבאים.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל בשנה האחרונה מספר ארועים לחיזוק ההתיישבות בגליל, לשני ירידי התיישבות וקליטה הגיעו כ-20 אלף תושבים וכ-2500 משפחות החלו כבר בתהליכי קליטה בישובי הגליל. " אנחנו צריכים להשביח את הגליל והגולן, למקסם את הפוטנציאל לשנות את התפיסה אצל התושבים שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובגליל ובגולן יש איכות חיים שלא קיימת בשום מקום אחר"

בחודשים האחרונים נשרפו ברחבי הגולן כ-70 דונמים של יערות וחורש טבעי, אחת המשימות שהציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היא לסייע בשיקום היערות באזור במטרה לשמור על איכות וסביבה ירוקה. "

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=616

המשנה לרה"מ, סילבן שלום: למאיר דגן מגיע לקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים.

השבוע סיים את תפקידו ראש המוסד מאיר דגן לאחר 8 שנים של שירות משמעותי למדינת ישראל ולבטחונה.

מאיר דגן סיים שירות משמעותי למען בטחון מדינת ישראל. שירות שהחל בצה"ל עם הקמת סיירת רימון ולאחריו פיקוד על אזור דרום לבנון במלחמת שלום הגליל, פיקוד על חטיבה 188 וקבלת עיטור העוז על שירות משמעותי בו נפצע פעמיים. לאחר מיכן כיהן בתפקידים משמעותים נוספים בשרות הבטחון של ישראל, כרמ"ט ראש השב"כ וכמפקד יחידה 504.

לפני 8 שנים קיבל על עצמו את תפקיד ראש המוסד לתפקידים מיוחדים בתקופה זו תרם רבות לבטחון ישראל ופעל ימים כלילות על מנת לשמור את האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בתקופה זו הצליח דגן להחזיר את ההילה של המוסד ואת כוח ההרתעה של ישראל.

לכן השבוע לאחר טקס הפרידה שערכנו לדגן בישיבת הממשלה החלטתי להמליץ על דגן על מנת שיקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים. ולמחרת כתבתי מכתב בנושא לשר הבטחון בו המלצתי בחום על מועמדותו של דגן לקבל את הפרס עוד השנה.

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=612

המשנה לרה"מ השר סילבן שלום:"דרושה חשיבה אזרחית"

בשבוע שעבר נפל דבר במדינת ישראל. טרגדיה קשה פקדה אותנו, מחירה הכבד עדיין מהדהד ועם תוצאותיה נאלץ להתמודד עוד שנים רבות. השריפה בכרמל, חשפה לעיני כל הזנחה מתמשכת של נושאי הפנים במדינה. מצב שירותי הכבאות הוא סימפטום של תופעה מדאיגה אשר יש לתת עליה את הדעת. היו שזעקו על מצבו המידרדר של המערך, אך לא היה מי שישמע. הנושא לא הצליח לחדור אל יומני החדשות וכותרות העיתונים בין עוד ידיעה מדינית ועוד ספין פוליטי. עלינו לדעת כי כל עוד לא נטפל בשורש הבעיה עלולים להתרחש עלינו אסונות נוספים שלאחריהם שוב נרכין ראש ויהיו שיזעקו כי הכתובת היתה על הקיר.

צריך להודות ביושר, בשנתה ה-63 של מדינת ישראל הגיע הזמן לנהלה ובעיקר להשקיע בה גם מבפנים ולא רק מבחוץ. ממשלות ישראל, נבחרות מזה דורות על בסיס מדיניות החוץ והביטחון שהן מציגות. בבחירות, אנו נותנים קולנו למפלגה המשקפת את עמדותינו בנושא חוץ וביטחון. בכך, אנו למעשה נותנים מנדט לממשלה אשר הציפיות שלנו ממנה הן כי היא תמלא אחר הבטחותיה בנושאי חוץ וביטחון.

וכך, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה מאז היווסדנו, השואב כוחו מהכרעת העם, מקדיש 90% מזמנו לנושאי חוץ וביטחון ו-10% נוספים להישרדות פוליטית. בל נטעה, העיסוק בנושאים מדיניים ובנושאי ביטחון הוא בלתי נמנע, אני יודע, הייתי שם, הן כסגן שר ביטחון, שר אוצר ושר חוץ - אך הפיתוי לעסוק רק בנושאים אלה גדול מההכרח האמיתי. על מנת לעמוד מול האיומים מחוץ עלינו לדאוג לחוסן חברתי, לעוצמה פנימית, מבית.

אם במבחן בינלאומי היה יוצא הצבא פחות מהממוצע ממדינות ה-OECD, כפי שדורגה ישראל בנוגע להישגי תלמידים במתמטיקה, מדעים וקריאה, עוד באותו היום היינו עדים לדרישה להגדלת התקציב תחת הטענה כי עלינו לשמר את יתרון הכוח. עליונותנו הצבאית מבטיחה את ביטחוננו אך חינוך, השכלה גבוהה, שירותים רפואיים, יישוב הארץ וצמצום פערים הם אשר יבטיחו את עצם קיומנו.

ללמוד מבן-גוריון

יישוב הגליל והנגב ופיתוחם אינו סלוגן לשלט חוצות, הוא הכרחי להמשך התפתחותנו וצמיחתנו כמדינה, לביסוס מעמדנו באזור. כבר עם הקמת המדינה זיהה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את החשיבות ביישוב הארץ כולה ואמר: "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי!" בן גוריון התייחס אמנם לנגב בדבריו, אך המסר תקף לאזורי הפריפריה באשר הם.

הגליל מתפתח, השנה אנו מגשימים חלום, לאחר שהיה תקוע חמש שנים, הבאנו לפתיחתו של בית הספר לרפואה החמישי בישראל אשר יוקם בצפת. בית הספר לרפואה יצא לדרך וההרשמה נפתחה השבוע. נביא את כביש 6 עד צומת כברי, את הרכבת עד כרמיאל ונביא אותה עד קרית שמונה; השקנו 413 כיתות חכמות בגליל, הכנסנו את תוכנית סיסמה לכל תלמיד לכ-50 בתי ספר, הקמנו עשרות גרעיני התיישבות המביאים את הצעירים הן למרחב הכפרי והן לעירוני, אנו משתתפים במענקי פיתוח ומסייעים ובסבסוד קרקעות.

גם ב 2011 נמשיך בקידום פרויקטים רבים, על מנת לממש את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. במימוש חזון זה נעוצה המשכיותה של המדינה כולה. יישוב ופיתוח הגליל והנגב קריטי לעתידה של המדינה לא פחות מנושאים אחרים ועליו לזכות בהתייחסות הראוה לו כחלק מהמרקם הכולל שיקבע את גורל המדינה כולה.

הגיע הזמן לעשות שינוי מחשבתי, שינוי מדיניות ולצד העיסוק בנושאי חוץ וביטחון להעלות בדחיפות את הנושאים האזרחיים לראש סדר היום הציבורי, להקצות להם משאבים ראויים, להשקיע בהם בטרם תבוא הדרישה לוועדת חקירה נוספת.

המאמר כפי שפורסם באתר YNET



"דווקא הגיע זמן הנגב" מאמרו של המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום

ממשלות העבר אמנם חטאו בהזנחת הפריפריה, אך לאורך כל תפקידי פעלתי למען הנגב והגליל מתוך הבנה כי יש לשנות את הדיסקט. השר שלום עונה למאמר נגדי של מר שני.

ועידת הנגב שהתקיימה בשבוע שעבר בבאר שבע לא הייתה עוד ועידה. ועידת הנגב העלתה על סדר היום נושאים חשובים המעסיקים את תושבי האזור והיוותה מראה חשובה למציאות היומיומית איתה מתמודדים תושבי הנגב. הוועידה העלתה סוגיות חשובות שמעסיקות את תושבי הנגב שנים ארוכות אך ללא פתרון.
חזון הפרחת המדבר - תמיד מציאותי

ממשלות העבר חטאו בהזנחת הפריפריה אך לאורך כל תפקידי הן כחבר כנסת והן כשר בממשלה פעלתי למען הנגב והגליל מתוך הבנה כי יש לשנות את הדיסקט. יש לשנות את סדרי העדיפויות. כך היה למשל כשחברת חוצה ישראל לא חשבה שזה כלכלי להמשיך את כביש 6 עד באר שבע וכשר אוצר החלטתי לממן זאת מכספי המדינה והיום קטע כביש זה הוא חינם או כשניסו לבטל את ההטבות במס לתושבי הנגב וכשר אוצר סירבתי בתוקף והן לא בוטלו וכך גם היום כשהוציאו את אילת וקריית שמונה מהרפורמה לכבישים ורכבות והצבעתי נגד. תמיד ניתן לעשות יותר אך צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. עם כניסתי לתפקיד הצגתי את חזון ההתיישבות בנגב. הבאת עוד 300 אלף תושבים לנגב עד שנת 2020. כמי שגדל בבאר שבע, חזון הפרחת המדבר נראה לי תמיד מציאותי.

אנחנו מחוייבים לתת סיוע
למרות הספקנים הרבים ולמרות שתושבי הפריפריה שבעו מדיבורים, השנה האחרונה מוכיחה להם כי עברנו מדיבורים למעשים. אין ספק שיש מכשולים רבים בדרך, ישנם כאלו שפחות מאמינים בנגב ושמים מקלות בגלגלים. אך היום בתפקידי כשר לפיתוח הנגב והגליל אני מנסה לשנות את התפיסה המוטעית על הנגב ולהגביר את העשייה למען הפיכת הנגב למה שהוא באמת – נכס לאומי למדינת ישראל.

היום יותר מתמיד אנו עדים לצעירים רבים עם יוזמה חלוצית. אני קורא לזה ציונות שנות ה-2000. צעירים מהתנועות המיישבות, מתנועת אור שפועלים מתוך ציונות אמיתית ראויה לשבח, כפרי סטודנטים של עמותת איילים שמצליחים לשלב בין התיישבות למעורבות חברתית קהילתית. כל אלה הם מקור השראה לכולנו והם העתיד של הנגב.
כדי שנוכל לתרגם את ההשראה למעשים אנו מחויבים לתת להם את הסיוע הנדרש כדי שיוכלו לעורר עוד ועוד צעירים להגיע לנגב או לחילופין להשאיר את אלו שכבר שם.

בשנים האחרונות הנגב עובר שינוי חיובי. יותר ויותר אנשים מבינים את הפוטנציאל הטמון באזור. שינוי מחשבתי זה הוא חשוב ביותר אך הוא לא מספיק. לא מספיק שאדם ירצה להישאר בנגב או לעבור לנגב, צריך גם לתת לו את הכלים על מנת שגם יוכל לבצע זאת.
הנגב מהווה מרחב הזדמנויות למגוון אוכלוסיות צעירות שכבר מזהות את הפוטנציאל הקיים בו. כ-40 אלף סטודנטים חיים היום בנגב, לומדים במוסדות אקדמאיים מהמובילים בישראל שפועלים בדרום. חלקם חיים בנגב מאז ומעולם וחלקם הגדול מגיע לנגב ממרכז הארץ.


זו הזדמנות חד-פעמית.

אל אלפי הסטודנטים מצטרפות משפחות הקבע. אותן משפחות שיעתיקו את מקום מגוריהן מהמרכז לדרום כחלק ממעבר בסיסי צה"ל דרומה. זהו פרויקט מחולל שינוי, שאנחנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל נדרשים לתת לו את המענה האזרחי ההולם, כדי שיושלם בהצלחה. זו הזדמנות חד פעמית להעביר אלפי משפחות, חזקות, איכותיות נוספות לנגב. אלו ישתלבו במרחב העשייה המתפתחת של הדרום- אותו מרחב שיש להשקיע בו כדי שייצר הזדמנויות שונות וייחודיות.
עידוד התיישבות חדשה וחיזוק ההתיישבות הקיימת היא הבסיס לתהליך ארוך של כל שינוי שנרצה להביא לנגב. אם לא יהיו כאן אנשים מה הטעם.

הצעירים בישראל בגילאים 18-35 מהווים 27% מהאוכלוסייה במדינה. 27% אחוז שנמצאים בשלב הקריטי של חייהם, עם ההחלטות החשובות ביותר בחייהם-למה שלא נסייע להם לקבל את ההחלטות כאן. למה שצעיר שגדל כאן לא ירצה להמשיך ולבנות כאן את ביתו. התשובה לכך טמונה במילה אחת: השקעה. הגיע הזמן שנראה בפרויקטים חשובים אלו שמטרתם לעשות שינוי דרמטי בנגב השקעה ולא הוצאה.

בשנה האחרונה אנו פועלים לקידומם של פרויקטים בתחומים שונים שאמורים להוביל לשינוי המיוחל. העברת בסיסי צהל לדרום, הקמתו של שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים, הקמת גרעיני התיישבות, העתקת מפעלים לדרום, סבסוד מגרשים ועלויות הפיתוח ועוד.
רק באמצעות פרויקטים אלו נוכיח כי אנחנו מאמינים בנגב לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. אם אנחנו נאמין בנגב נוכל לגרום גם לתושבים להאמין בנגב. אין דרך אחרת.
* המאמר פורסם באתר וואלה בתאריך 28/3/2010

"בין נבטים למגידו- למה להקים שדה תעופה בינלאומי בנבטים"

ממשלת ישראל החליטה להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף. מדובר בהחלטה דרמטית, וקביעת מיקום שדה התעופה הנוסף, דרמטית אף יותר. הבחירה מתמקדת כעת בין מגידו לנבטים ואנחנו נמצאים ברגע ההכרעה.



גילוי נאות, גם הנגב וגם הגליל, שניהם בניי. פיתוח הנגב ופיתוח הגליל חשובים לי באותה המידה. כשקיבלתי את תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל הצבתי לי יעד: הבאת 300 אלף תושבים לנגב ו-300 אלף תושבים לגליל. רבים הרימו גבה כששמעו את המספרים, אך אני דבק בהם היום יותר מתמיד. בלי חזון אין עשייה ואין ספק שהקמת שדה תעופה שני יעזור להגשים את החזון.


השאלה שאנו צריכים לשאול היום היא האם תתקבל החלטה מחוללת שינוי שתפתח את אזור הדרום כולו, או האם תתקבל החלטה שתדכא חבל ארץ אחר ותוביל לסבל סביבתי אקולוגי וחברתי. אין עוררין על כך שלמדינת ישראל דרוש, ובהקדם, שדה תעופה בינלאומי נוסף כאשר מספר הנוסעים יעלה על 12 מיליון בשנה (כיום המספר 10.5 מיליון), ויפה שעה אחת קודם. בעוד הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף במגידו נתקלת בהתנגדות עזה של התושבים, החוששים לפגיעה באיכות חייהם, הרי שבנגב משוועים לפרויקט בסדר גודל כזה מזה שנים.


כבר היום אפשר ללמוד על ההשפעות הסביבתיות של שדה תעופה בינלאומי. מיליון וחצי אזרחים החיים בסמוך לנתב"ג יכולים לספר לתושבי עמק יזרעאל, עפולה והאזור איך זה מרגיש.

ראשי הרשויות והתושבים בצפון מתנגדים להקמת שדה תעופה במגידו בעוד בנגב כולם בעד הקמת שדה תעופה בנבטים. טיסות לילה יתאפשרו בנבטים בעוד במגידו לא. שדה תעופה במגידו עלול להיתקל בבעיות ביטחוניות לאור הקרבה לקו הירוק, בעוד שדה תעופה בנבטים לא ייתקל בבעיות כאלו.


התשתיות בשדה התעופה בנבטים קיימות והן החדישות ביותר בענף התעופה. מסלול המראה הארוך ביותר במזרח התיכון מאפשר נחיתות והמראות של כל סוגי המטוסים, מערך העזר והלוגיסטיקה הוא ברמה הגבוהה ביותר. היתרונות הללו, שגלומים בהקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים, ישדרגו את מערך התעופה בישראל ולא על חשבון פגיעה באיכות חיים של תושבים.


שדה תעופה בנגב כבר קיים. עכשיו יש להתאימו ולהפכו לשדה תעופה בינלאומי עם טרמינל שיספק מאות אלפי מקומות עבודה נוספים, יפתח את הכלכלה המקומית, יחשוף מאות אלפי תיירים (הצפי לתיירות נכנסת לים המלח בשנת 2011 עומדת על 1.5 מיליון תיירים) למכמני הדרום.


שדה תעופה בנבטים הוא פרויקט מחולל שינוי. פרויקט שיעודד התיישבות בנגב, יחזק את ההתיישבות הקיימת ויעזור להשיג את היעד של הבאת 300 אלף תושבים נוספים לנגב בעשור הקרוב.


ההכרה בחשיבות פתיחתו של שדה בינלאומי נוסף לנתב"ג קיימת, המשמעות של הקמת שדה תעופה בנגב ידועה, המיקום הרלבנטי מובן, עכשיו נשאר לרתום את כולם למאמץ משותף לפרויקט הלאומי.

*המאמר נכתב על ידי המשנה לראש הממשלה סילבן שלום ופורס בעיתון הכלכלי ובאתר גלובוס

הקשר בין ביטחון, פיתוח כלכלי והתהליך המדיני

שלום כלכלי הוא זרז לשלום מדיני . שלום כלכלי הוא יסוד חשוב ביציבות במזרח התיכון. אבל! שלום כלכלי לעולם לא יהיה תחליף לשלום מדיני – אלא מקביל לו/משלים.

ישראל מנהלת את המרוץ לשלום בכמה חזיתות: סוריה, הפלסטינאים והעולם הערבי והמוסלמי המתון (טוניס/מרוקו/מדינות המפרץ ועוד).כל החזיתות הן חשובות ליצירת יציבות אזורית. כל החזיתות חשובות ליצירת שלום מדיני וכלכלי כאחד.האחד שלוב בשני והאחד מניע את השני.

כשר חוץ פעלתי רבות מול העולם הערבי והמוסלמי המתון מתוך חשיבה כי הידוק היחסים איתן יוביל ליצירת לחץ על המדינות הקיצוניות תומכות הטרור.

מדיניות זאת הוכיחה את עצמה בתקופתי כשר חוץ יצרנו קשרים עם מדינות שלא היה לנו קשר איתן לפני כן (ביקור היסטורי בטוניס, מרוקו, מאוריטניה ועוד..) היו רבים שביקרו אותי וטענו שמדובר בבזבוז זמן יקר – כי כל עוד אין התקדמות בסוגיה הפלסטינית אין שום טעם לפנות למדינות אחרות. היום כולנו יודעים כמה זה כן חשוב, וכן נכון. לצערי מדיניות זאת הופסקה עם סיום תפקידי. התוצאה היא חוסר התקדמות בנושא הפלסטיני וגם ניתוק קשרים עם מדינות אחרות.

צריך לזכור: השלום עם ירדן ומצרים התאפשר לאחר שאנוואר סאדאת הצהיר לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים, ועם ירדן התאפשר לאחר שהמלך חוסיין המנוח הכריז על קץ הסכסוך והכיר בזכות הקיום של ישראל. מדינות רבות מכירות בקיומה של ישראל ואנו חייבים להדק את הקשר איתן. קשר זה יעודד ויפעיל לחץ על אחרות שטרם קיבלו את ההחלטה לקשר עם ישראל.

ממשלת ישראל מוכנה לנקוט בצעדים אמיתיים למען השלום. לצערי הרב ישראל מוכנה אבל הפלסטינים מפחדים. הפלסטינים טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה להגיע לשלום אמת. הפלסטינים כבר מבינים כי הדרך לשלום איננה כרוכה רק במשא ומתן מדיני אך הם טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה לממש זאת.

ישראל מנסה לפעול מול הפלסטינים בשני מישורים במקביל – המישור המדיני והמישור הכלכלי.שלום כלכלי הוצג במערכת בחירות האחרונה כיעד אסטרטגי של ממשלת הליכוד. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שלום כלכלי הוא אמצעי למינוף משא ומתן. החשש, המוטעה לצערי, של הפלסטינים שדיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני עדיין קיים.

צעד ראשון במימוש יעד זה הוא בהקמת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. היום יותר מתמיד האווירה, הנכונות והתנאים לשלום כלכלי ומדיני קיימים. שיתוף פעולה כלכלי יכול להוביל לשינוי דרמטי במזרח התיכון. הפלסטינים עדיין חוששים כי דיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני – וזאת טעות לחשוב כך. התועלת שתהיה לאזרח הפשוט משיתוף פעולה כלכלי הוא גורם חשוב ביותר במימושם של הפרויקטים כגון זה שאנו חונכים היום. שיתוף הפעולה האזורי הוא נדבך חשוב בתהליך של הבאת יציבות ורווחה כלכלית לאיזור.

שיפור רמת החיים של התושבים הפלסטינים יסייע בהקטנת הכדאיות לעימות, לעידוד מתינות,לבניה הדרגתית של אמון ואופק של תקווה. בקשר שבין ישראל והרשות הפלסטינית תמיד אפשר לעשות יותר. גם מדינת ישראל יכולה לעשות יותר. האשמה היא לא רק בצד השני. אבל צריך שניים לטנגו. ממשלת ישראל מחוייבת להניע את התהליך המדיני והכלכלי.

מחוייבותי כשר המופקד על שיתוף פעולה אזורי היא להסיר את החסמים, לצלוח את המכשולים ולהביא למימושם של הפרויקטים. נפגשתי עם שר הכלכלה הפלסטיני, באסם חורי (שנאלץ בעקבות פגישה זו להתפטר ) זו הייתה הפגישה הראשונה בין שר פלסטיני לשר ישראלי מאז הרכבת הממשלה. הפגישה הוכיחה כי יש רצון אך גם חשש גדול, ולצערי הרב החשש גובר על הנכונות. החשש כי שיח כלכלי יבוא על חשבון השיח המדיני גבר . למרות זאת אני יכול לומר כי אנחנו ממשיכים לעשות ולפעול למען הפלסטינים, למען שיפור מצבם הכלכלי.

רק לאחרונה פתחנו את מעבר ג'נין לכלי רכב של ערבים ישראלים, פתיחת המעבר מקדמת את פיתוח הכלכלה הפלסטינית, ע"י הכנסת ערבים ישראלים לערים פלסטיניות שישמשו ככוח קניה ומאפשרת תנועה של מאות כלי רכב במעבר מידי יום בין ישראל לעיר ג'נין.כמו כן, הגדלנו את מכסות הבשר ומוצרי החלב לבקשתם.

פרוייקטים כלכליים בין שני הצדדים תרומתם לא רק ביצירת אמון הבנה ושיתוף פעולה אלא בסופו של דבר הם מנוע צמיחה חשוב. בניגוד לכל העולם שבו הצמחיה שלילית, הצמיחה ברשות היא יותר מחיובית ועומדת על 8%.

בתפקידי כשר לשיתוף פעולה אזורי אני מחוייב לפעילות שוטפת ויומיומית לקידום האינטרסים המשותפים והמיזמים המשותפים בינננו לבין שכנינו. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שיפור הכלכלה הפלסטינית תחזיר את התקווה לצעירים תיתן להם סיבה ללכת בדרך הנכונה, בדרך האנושית וההגיונית. יש לעודד את חפצי החיים ולא את חפצי המוות וההרס ולכן המאמץ חייב להיות משותף הרצון חייב להיות הדדי.

אנו פועלים לקידום יחסי הסחר והכלכלה מול הרשות הפלסטינית ומדינות שכנות. באמצעות פרויקטים אלו נוכל לבנות אמון בין שני הצדדים, צעד חשוב בקידום התהליך המדיני. ממשלת ישראל כבר עשתה את הצעד הראשון. ממשלת ישראל הקימה את המשרד לשיתוף פעולה אזורי שאני עומד בראשו. כל תפקידו וייעודו של המשרד הוא לתרגם את החזון למעשים. אני מאמין שזה אפשרי. על העם הפלסטיני להכריע אחת ולתמיד לצד מי הם רוצים לחיות: לצד טרור ואלימות או שקט יציבות וביטחון אישי.

* נאום השר שלום בכנס הרצליה 2010

"העסקת עובדים זרים בישראל פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות"

המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום התייחס לסוגיית העובדים הזרים בישראל ואמר : "צריך להגיד את האמת ולא רק מה שרוצים ונוח לשמוע. הראשונים שנפגעים מהעסקתם של העובדים הזרים הם השכבות החלשות, ערביי ישראל והעובדים הפלסטינים. מי שמנצל עובדה זאת הם המעסיקים שמעסיקים את העובדים הזרים ללא זכויות סוציאליות וללא משכורת ראויה.

השר שלום התייחס בכנס יפו לעתיד היחסים בין ישראלים לערבים, ולדו הקיום בניהם. המשנה לראש הממשלה סילבן שלום: "הטיפול בפריפריה צריך להיות ללא קשר ליהודי או לא יהודי. צריך לאפשר לכל אדם באשר הוא שוויון הזדמנויות. על מנת שזה יקרה יש לעשות שינוי בסדרי העדיפויות. כדי להוביל לצמצום פערים אנו חייבים לעשות שני דברים: שינוי אמיתי בסדרי עדיפויות והשקעה בחינוך. לא הכול במדינת ישראל זה חוץ וביטחון. יש נושאי פנים כמו נגב גליל, חינוך, בריאות ורווחה שיש להקצות למענם את התקציב הראוי.

אין ספק שמדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים אך כמי שהיה שר אוצר אני אומר לכם אפשר וצריך לעשות יותר בנושאי פנים.

אני מאמין בנוסחה אחת. צמצום פערים בהשכלה = צמצום פערים בהכנסה = צמצום פערים חברתיים. תמיד עסקתי בחינוך ובקידום החינוך. הובלתי את החוק לפתיחת שערי האוניברסיטאות ללא קשר לציון הבגרות והפסיכומטרי, יוזמה שהובילה לפתיחת המכללות. יזמתי וחוקקתי את חוק זכויות התלמיד, חוק זכויות הסטודנט, חוק זכויות המורה וחוק הפיקוח על המכונים הפסיכומטריים.

גם היום כשר לפיתוח הנגב והגליל אני מקדם פרויקטים לצמצום פערים בחינוך. רק לפני מספר ימים אישר המל"ג את הקמתו של בית הספר לרפואה בצפת. אחרי חמש שנים שבהם הנושא היה תקוע הצלחנו לגייס את האוצר וכל הגורמים הרלוונטיים על מנת להביא להקמתו של בית הספר. הקמת בית הספר תאפשר לעוד 70 סטודנטים ללמוד רפואה, יצור עוד כ-500 מקומות עבודה, יגדיל את הסגל האקדמי מהגליל, ישדרג את בתי החולים באזור ויחולל מהפיכה אמיתית בגליל.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל פרויקטים רבים שמטרתם להביא לשינוי אמיתי לתושבי הפריפריה, לא משנה אם הם יהודים או ערבים. כיתות חכמות, מרכזי צעירים, כפרי סטודנטים, הכשרות מקצועיות, שדרוג אזורי תעשייה ועוד פרויקטים רבים יסייעו בהבאת השינוי.

אני מאמין מאוד בדו קיום, בשילוב בין יהודים וערבים. דו הקיום אפשרי אם רק נדע שעם כל הכבוד לנושאי חוץ וביטחון, נושאי הפנים חשובים לא פחות. כשנדע לעשות את השינוי הזה בסדרי העדיפויות זו תהיה מהפיכה אמיתית".