השר סילבן שלום: "ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד"

"ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד. בעוד שטלטלה גדולה פקדה את המערכת הפוליטית אמש, באנו לכאן היום לאחד ולחבר את עם ישראל עם הגולן והגליל.


אני שמח להיות איש בשורות אמר השר ובישר לנוכחים על אישור סופי של כל תוכניות הלימודים של בית הספר לרפואה בצפת. מדובר בחלום שמתגשם. בית הספר יתחיל את שנת הלימודים הבאה עם 120 סטודנטים חדשים אשר יצמחו להיות 1000 סטודנטים בתוך חמש שנים. זה הוא פרויקט מחולל שינוי אשר יביא לשדרוג בתי החולים ולתוספת של למעלה מ- 5000 מקומות תעסוקה חדשים. בית הספר לרפואה בצפת יהווה את התשתית לאוניברסיטה רב קמפוסית בגליל.



נמשיך להוביל ולקדם פרויקטים לחיזוק ההתיישבות ולהסרת חסמים, הכל על מנת להגשים את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב.  על פי הנתונים, כ-1000 תושבים נוספים מידי שנה לגולן , הנתון הזה הוא בחזקת מפתח למינוף האזור, אנחנו נמשיך ונייצר עוד כלים ותנאים להבאת מתיישבים חדשים ולצמצום הגירה שלילית" .


ביוזמת המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל,סילבן שלום, הגיעו כ- 1500 עולים חדשים, חיילים, מתיישבים צעירים , יזמי קהילות חינוכיות ואנשי מרכזי הצעירים לטעת עצים בחורשת דליות שברמת הגולן.

המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, יזם כבר בשנת 2000 את חוק משאל העם ואמר היום כי הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. באנו לכאן היום לחזק את שורשינו במקום ולהשאיר גולן פורח ומשגשג לדורות הבאים.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל בשנה האחרונה מספר ארועים לחיזוק ההתיישבות בגליל, לשני ירידי התיישבות וקליטה הגיעו כ-20 אלף תושבים וכ-2500 משפחות החלו כבר בתהליכי קליטה בישובי הגליל. " אנחנו צריכים להשביח את הגליל והגולן, למקסם את הפוטנציאל לשנות את התפיסה אצל התושבים שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובגליל ובגולן יש איכות חיים שלא קיימת בשום מקום אחר"

בחודשים האחרונים נשרפו ברחבי הגולן כ-70 דונמים של יערות וחורש טבעי, אחת המשימות שהציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היא לסייע בשיקום היערות באזור במטרה לשמור על איכות וסביבה ירוקה. "

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=616

המשנה לרה"מ, סילבן שלום: למאיר דגן מגיע לקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים.

השבוע סיים את תפקידו ראש המוסד מאיר דגן לאחר 8 שנים של שירות משמעותי למדינת ישראל ולבטחונה.

מאיר דגן סיים שירות משמעותי למען בטחון מדינת ישראל. שירות שהחל בצה"ל עם הקמת סיירת רימון ולאחריו פיקוד על אזור דרום לבנון במלחמת שלום הגליל, פיקוד על חטיבה 188 וקבלת עיטור העוז על שירות משמעותי בו נפצע פעמיים. לאחר מיכן כיהן בתפקידים משמעותים נוספים בשרות הבטחון של ישראל, כרמ"ט ראש השב"כ וכמפקד יחידה 504.

לפני 8 שנים קיבל על עצמו את תפקיד ראש המוסד לתפקידים מיוחדים בתקופה זו תרם רבות לבטחון ישראל ופעל ימים כלילות על מנת לשמור את האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בתקופה זו הצליח דגן להחזיר את ההילה של המוסד ואת כוח ההרתעה של ישראל.

לכן השבוע לאחר טקס הפרידה שערכנו לדגן בישיבת הממשלה החלטתי להמליץ על דגן על מנת שיקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים. ולמחרת כתבתי מכתב בנושא לשר הבטחון בו המלצתי בחום על מועמדותו של דגן לקבל את הפרס עוד השנה.

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=612

המשנה לרה"מ השר סילבן שלום:"דרושה חשיבה אזרחית"

בשבוע שעבר נפל דבר במדינת ישראל. טרגדיה קשה פקדה אותנו, מחירה הכבד עדיין מהדהד ועם תוצאותיה נאלץ להתמודד עוד שנים רבות. השריפה בכרמל, חשפה לעיני כל הזנחה מתמשכת של נושאי הפנים במדינה. מצב שירותי הכבאות הוא סימפטום של תופעה מדאיגה אשר יש לתת עליה את הדעת. היו שזעקו על מצבו המידרדר של המערך, אך לא היה מי שישמע. הנושא לא הצליח לחדור אל יומני החדשות וכותרות העיתונים בין עוד ידיעה מדינית ועוד ספין פוליטי. עלינו לדעת כי כל עוד לא נטפל בשורש הבעיה עלולים להתרחש עלינו אסונות נוספים שלאחריהם שוב נרכין ראש ויהיו שיזעקו כי הכתובת היתה על הקיר.

צריך להודות ביושר, בשנתה ה-63 של מדינת ישראל הגיע הזמן לנהלה ובעיקר להשקיע בה גם מבפנים ולא רק מבחוץ. ממשלות ישראל, נבחרות מזה דורות על בסיס מדיניות החוץ והביטחון שהן מציגות. בבחירות, אנו נותנים קולנו למפלגה המשקפת את עמדותינו בנושא חוץ וביטחון. בכך, אנו למעשה נותנים מנדט לממשלה אשר הציפיות שלנו ממנה הן כי היא תמלא אחר הבטחותיה בנושאי חוץ וביטחון.

וכך, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה מאז היווסדנו, השואב כוחו מהכרעת העם, מקדיש 90% מזמנו לנושאי חוץ וביטחון ו-10% נוספים להישרדות פוליטית. בל נטעה, העיסוק בנושאים מדיניים ובנושאי ביטחון הוא בלתי נמנע, אני יודע, הייתי שם, הן כסגן שר ביטחון, שר אוצר ושר חוץ - אך הפיתוי לעסוק רק בנושאים אלה גדול מההכרח האמיתי. על מנת לעמוד מול האיומים מחוץ עלינו לדאוג לחוסן חברתי, לעוצמה פנימית, מבית.

אם במבחן בינלאומי היה יוצא הצבא פחות מהממוצע ממדינות ה-OECD, כפי שדורגה ישראל בנוגע להישגי תלמידים במתמטיקה, מדעים וקריאה, עוד באותו היום היינו עדים לדרישה להגדלת התקציב תחת הטענה כי עלינו לשמר את יתרון הכוח. עליונותנו הצבאית מבטיחה את ביטחוננו אך חינוך, השכלה גבוהה, שירותים רפואיים, יישוב הארץ וצמצום פערים הם אשר יבטיחו את עצם קיומנו.

ללמוד מבן-גוריון

יישוב הגליל והנגב ופיתוחם אינו סלוגן לשלט חוצות, הוא הכרחי להמשך התפתחותנו וצמיחתנו כמדינה, לביסוס מעמדנו באזור. כבר עם הקמת המדינה זיהה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את החשיבות ביישוב הארץ כולה ואמר: "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי!" בן גוריון התייחס אמנם לנגב בדבריו, אך המסר תקף לאזורי הפריפריה באשר הם.

הגליל מתפתח, השנה אנו מגשימים חלום, לאחר שהיה תקוע חמש שנים, הבאנו לפתיחתו של בית הספר לרפואה החמישי בישראל אשר יוקם בצפת. בית הספר לרפואה יצא לדרך וההרשמה נפתחה השבוע. נביא את כביש 6 עד צומת כברי, את הרכבת עד כרמיאל ונביא אותה עד קרית שמונה; השקנו 413 כיתות חכמות בגליל, הכנסנו את תוכנית סיסמה לכל תלמיד לכ-50 בתי ספר, הקמנו עשרות גרעיני התיישבות המביאים את הצעירים הן למרחב הכפרי והן לעירוני, אנו משתתפים במענקי פיתוח ומסייעים ובסבסוד קרקעות.

גם ב 2011 נמשיך בקידום פרויקטים רבים, על מנת לממש את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. במימוש חזון זה נעוצה המשכיותה של המדינה כולה. יישוב ופיתוח הגליל והנגב קריטי לעתידה של המדינה לא פחות מנושאים אחרים ועליו לזכות בהתייחסות הראוה לו כחלק מהמרקם הכולל שיקבע את גורל המדינה כולה.

הגיע הזמן לעשות שינוי מחשבתי, שינוי מדיניות ולצד העיסוק בנושאי חוץ וביטחון להעלות בדחיפות את הנושאים האזרחיים לראש סדר היום הציבורי, להקצות להם משאבים ראויים, להשקיע בהם בטרם תבוא הדרישה לוועדת חקירה נוספת.

המאמר כפי שפורסם באתר YNET