יום חמישי, 28 באפריל 2011
יום רביעי, 20 באפריל 2011
silvan shalom :This country really needs a real weekend
When a vital resource has to be shared by different groups of people who each need to use that resource in profoundly different ways, it’s only natural that each group will claim that resource as its own while trying to delegitimize the claims of all others. Great rivalry is sure to ensue as a result of this competition, as each group attempts to prove the validity of its claim by showing how this resource is integrally connected to the group’s value system.
In Israel, we have a resource which different groups try to claim as their own – Shabbat. Shabbat is viewed in totally different terms by different groups in our society, who each try to prove to all others – unsuccessfully – that their philosophy of Shabbat is the valid one.
For some, Shabbat is expected to supply all the functions of a “weekend” in a Western society – a day for rest and relaxation, for shopping, for pursuing hobbies, for cultural and social activities, for get-togethers on a family, national and even international level.
Then there’s a group that sees Shabbat as a spiritual, regenerative day, a day of turning inward, to family, to community. This group feels that the spiritual nature of Shabbat preserves the uniqueness of the Jewish people and is concerned that allowing the official national dilution of the essence of the day will divest the country of all vestiges of spirituality.
There’s clearly little room for compromise or sharing in this situation. But more importantly, it’s not healthy that Israelis should have to choose between one type of day or another. Relaxation, recreation, and spirituality fulfill different needs in a person, and Israelis mustn’t be forced to choose between them; rather they need to be able, if they wish, to choose all of them.
Shabbat is a wonderful spiritual day but in the reality of our lives today, a relaxed Sunday following Shabbat is a basic necessity for all of us. What this country needs therefore, is a real weekend, not the excuse of a weekend we have now, which is euphemistically called sof shavua but really means a little of Friday, and Shabbat. As every Israeli knows, having Friday or part of Friday off is not a rest – Friday is finishing off the week and getting ready for Shabbat; it is a day of intense activity and often of tension.
In addition, six months out of the year Shabbat starts in the afternoon hours. Any attempt to turn Friday into a day of formal recreational activities will just result in additional arguments around activities that start on Friday and continue into Shabbat.
The combination of Shabbat and Sunday would make an incredible difference in our tense, Israeli lives. People would have a serious break from work, they would be more relaxed, more energized to go back to work on Monday. There would be a day when religious and secular could relax and enjoy each other in natural leisure activity as opposed to the current effort of artificially bringing different kinds of people together for ‘events’ limited in depth and scope. As things stand today, there is no leisure day of the week to hold various national and international conferences and happenings, and so the religious public misses out on countless important experiences and opportunities, while the society at large misses opportunity after opportunity to bridge the religious and cultural divides.
There would be a convenient day to have weddings and assorted smachot, as well as a real weekend for visits to friends and relatives in other parts of the country. There would be a shopping day when malls and kibbutz stores would have an even broader available clientele that would not conflict with the desire to have a national day of rest on Shabbat. Sports players and spectators, religious and secular alike, would be able to pursue their passions, guilt-free.
It is also relevant to note that as Sunday is a day of rest in all the Western world and Friday is a regular day of work, this change would bring us more in sync with international business activity.
Of course there are many reasons why this unoriginal suggestion is not practical. Friday is at best a half day of work and accommodation has to be made for Muslims for whom Friday is a day of prayer. Yet because of the social benefits resulting from a two-day weekend every other Western country has figured out a way to overcome obstacles, which certainly existed in different forms in every country that made the switch.
Ultimately, it’s critical that we decide on priorities. If we maintain the status quo, we ensure the continued fragmentation of our society, as each side pulls in diametrically opposed directions to have Shabbat be its type of day of rest, causing ever-increasing strife and outrage. On the other hand if we recognize that we all need both types of days, we will be taking the most significant step possible toward a harmonious and respectful co-existence.
יום ראשון, 3 באפריל 2011
"נעתיק את מודל יו"ש לנגב; 600 אלף איש יעברו לפריפריה"
"מחצית מחיי גרתי בנגב: מגן הילדים, לבית הספר היסודי, דרך התיכון ועד האוניברסיטה - הכול עשיתי בנגב, בבאר שבע. אמי גרה שם, אחי התגורר שם עד לפני כמה שנים ורוב משפחתי שם. אני עצמי אוהד הפועל באר שבע ומחובר לנגב יותר מכל אחד אחר ולכן אני גם מכיר את הנושאים הפריפריאליים יותר מכל אחד אחר ופועל למען הפריפריה גם ללא קשר לתפקידי הנוכחי", כך מתאר השר לפיתוח הנגב והגליל והמשנה לראש הממשלה (ותושב רמת גן), סילבן שלום, את חיבורו לאזורי הפעילות של משרדו, שמגבש בשנתיים האחרונות חיים של סטארט-אפ בדרך להפוך את הנגב והגליל לדבר החם הבא בנדל"ן וגם בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, בתיירות ובמסחר - כשמטרת העל היא ליישב בתוך עשור 300 אלף תושבים בנגב ו-300 אלף בגליל.
שלום נחוש. הוא מאמין, מדבר על חזון וחדשנות ומתקשר עם קהל הלקוחות והמשקיעים שלו גם דרך המדיה החדשה לסוגיה, מה שהופך אותו לשר הכי מחובר בממשלה הנוכחית.
רכבת העמק והגליל
חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, מתממש כעת דרך תכניות כמו מעבר צה"ל לנגב (עיר הבה"דים, קרית המודיעין וקמפוס התקשוב), בית ספר לרפואה בצפת, רכבת לאילת, הכפלת מסילת הרכבת לבאר שבע המקצרת ל-48 דקות את הנסיעה מממנה לתל אביב, המשך סלילת כביש 6 מבאר שבע עד לצומת הנגב והבה"דים והקמת פארק מוטורי בחצרים, בהשקעת 100 מיליון שקל, שיפעל כפארק תיירות, לפי תוכנית שאושרה בשבוע שעבר.
תקציב הפרויקטים השנתי של המשרד הוא 200 מיליון שקל, אבל בדרכים שונות הוא מצליח להגיע עד מיליארד שקל.
- איך משיגים כסף שכמעט מכפיל פי חמישה את התקציב המקורי?
"המשרד יכול לעסוק בכל תחום ויכול לאגם משאבים של משרדי ממשלה שונים וגופים מהמגזר השלישי, וזה מאפשר להוציא לפועל פרויקטים שהיו תקועים. למשל, בית הספר לרפואה בצפת היה תקוע שבע שנים והנה, באוקטובר הקרוב ייפתחו בו הלימודים; פארק התעשייה נועם בנתיבות היה תקוע שמונה שנים, אחרי שהמדינה השקיעה בו מעל ל-100 מיליון שקל, ואנחנו הצלחנו להביא אליו את מחלבות טרה כמפעל עוגן ולהניע את הפארק כולו; הפארק המוטורי בחצרים, שהוא מסלול מרוצים למכוניות, לאופנועים, עם לימודי נהיגה והכשרה, אושר בשבוע שעבר, לאחר שנות עיכובים.
"על הרכבת לכרמיאל דיברו שנים והאוצר בכלל רצה שם רכבת קלה. בשלב ראשון, הלך משרד התחבורה עם האוצר, אבל אנחנו עשינו הכול כדי שתהיה לשם רכבת כבדה. כינסתי את ראש עיריית כרמיאל ו-40 ראשי רשויות בסביבה והתחלנו להפעיל לחצים על כל מקבלי ההחלטות ובסופו של דבר התקבלה ההצעה שלנו, והשבוע יצאו המכרזים. כבר עובדים על המשך כביש 6 לצומת כברי (אחרי נהריה, בואכה שלומי), שהאוצר בהתחלה עיכב את תכנונו והחל תכנון הרכבת לאילת. אלה כולם פרויקטים שהיו בהקפאה ועכשיו יוצאים אל הפועל".
את המטרה - 600 אלף תושבים לפריפריה בתוך עשור - דוחף שלום, בין היתר, בירידי התיישבות, שאחד מהם נערך בחג סוכות בנמל ת"א ואליו, לדברי השר, הגיעו 15 אלף מתעניינים. אירוע דומה יערך בתחילת חודש מאי בראשל"צ.
"מצוקת הדיור במרכז והמחירים המאמירים הם זרז", הוא אומר, אבל - הוא יודע - זה לא מספיק. "אם לא יהיה מענה לצרכים בתחום הדיור, התעסוקה, החינוך, התשתיות ותרבות הפנאי, אנשים לא יבואו. לכן, אנחנו מקימים עשרות מגרשי כדורסל וכדורגל, מגרשי טניס ואפילו מכוני כושר. במאות כיתות בנגב ובגליל, במקום גיר ולוח יש מסך שעליו כותבים באצבע, ובזכות פרויקט בתמיכת אודי אנג'ל, ילדים שהפסידו שיעור, יכולים להתחבר מהבית לשיעור ממוחשב".
סבסוד קרקע, מימון שכירות
- ובכל זאת, גם בענייני הפריפריה, שומעים בעיקר את האוצר ואת משרד השיכון.
"אפילו אין עיתונאי שמסקר את פעילות המשרד שלנו, ולכן אולי לא 'שומעים' את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אבל עם כל הצניעות, אנחנו מצליחים להביא את משרד האוצר ומשרד השיכון להיות שותפים לחזון שלנו. אנחנו נכנסים עם משרד השיכון לחיזוק כדאיות תמ"א 38 באזורי הפריפריה באמצעות הגדלת תוספת הבנייה לשתי קומות וחצי. עם משרד התמ"ת ומשרד השיכון, אנחנו עובדים על תוכנית להקמת שווקים חדשים ושיפוץ שווקים קיימים, בהשקעה של יותר מ-60 מיליון שקל, המשותפת לשלושת המשרדים. אנחנו משתפים פעולה גם מחוץ לממשלה: חברנו לרוני צארום (בעל השליטה באספן גרופ) שהקים את עמותת יוניסטרים שמעניקה לילדים מהפריפריה חינוך וידע בעולם העסקים".
לאחרונה הניע שלום החלטות לתמרוץ המעבר למגורים בנגב ובגליל: למשל, את המשך סבסוד קרקע לדיור באזורי עדיפות לאומית ומימון בשיעור 75% מעלויות הפיתוח גם ביישובי גדר עירוניים, מימון שכ"ד בגובה 800 עד 1,200 שקל לחודש במשך שנתיים, וסיוע ברכישת דירה למשפחות אנשי צבא. לפני שבוע גם אישרה ועדת השרים לענייני הנגב והגליל מענק בגובה 500 שקל לחודש לסטודנטים שיישכרו דירה בעיר העתיקה בבאר שבע.
שר הבינוי אריאל אטיאס אמר שבנגב יש 62 אלף יחידות-דיור בתכנון ו-32 אלף זמינות, אבל ב-2010 הצליח המינהל לשווק רק 5,400. שלום הגיע בימים אלה להסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל על שינויים שיגבירו את כדאיות רכישת הדירות. למשל, לאפשר לאגודות שיתופיות לגשת למכרזים ולהקים את יחידות הדיור במסגרת היישוב, וכך רוכשי הדירות יתנהלו מול היישוב ולא מול המנהל, לשם קיצור ההליכים.
ועוד דבר: הוחלט על מכרזים ייעודיים לעמותות, בלי השתתפות קבלנים, כדי להפוך יחידות דיור לברות השגה, זאת בשל העובדה שהמגרשים יימכרו לרוכשים במחיר עלות פיתוח ובנייה, בלי תוספת הרווח יזמי. הסכמה נוספת עם המינהל היא לאפשר להציב מבנים יבילים (קראוונים), בשטחים המיועדים למבני ציבור ביישובים עירוניים, ולהשכירם לגרעיני התיישבות. למשל לבוגרי אוניברסיטה, שמעוניינים להישאר סמוך לקהילה שבה התערו בזמן שהתגוררו בכפרי הסטודנטים בזמן לימודיהם. כך נותר פתח לקראת התיישבות קבע.
"אייקון של התיישבות"
כדי לבסס את התיישבות הקבע, נעשים צעדים נוספים: מי שרוצה ללמוד בבית הספר לרפואה בצפת, למשל, חייב לעבור ולהתגורר בגליל, כתנאי קבלה. "אני רוצה להעתיק את מודל יהודה ושומרון, שהוא מודל מצליח, לנגב", מצהיר שלום ומסביר את הסיבה שגייס לשורותיו את פנחס ולרשטיין, מי שהיה יו"ר המועצה האזורית בנימין ומנכ"ל מועצת יש"ע, והציב אותו בראש מינהלת ההתיישבות בנגב ובגליל. "הוא יודע איך בונים, הוא אייקון בתחום ההתיישבות".
- איך זה שמשרד הנגב והגליל יושב בכלל בבית אמות משפט בתל אביב, מול בית האופרה, מעוז הבורגנות העשירה של תל אביב?
"יש לנו שתי זרועות: הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. הראשונה יושבת בבאר שבע והשנייה בפארק התעשייה בר-לב, בין עכו וכרמיאל. המשרד התמקם בבית אמות משפט בקדנציה של שמעון פרס. אני לפחות פעם בשבוע בגליל ופעם בשבוע בנגב, ולפעמים יותר. לפני שבועיים למשל, הייתי בבאר שבע פעמיים ובאותו השבוע גם בעוטף עזה".
- לאן נושבת הרוח מבחינת מחירי הדירות באזורים שלך?
"יש ביקוש אדיר. הוציאו בדימונה 60 יחידות-דיור לשיווק והגיעו 600 פונים, ובירוחם מספר המשתתפים במכרזים הוא פי כמה וכמה ממספר הדירות שמשווקות במכרז. אנחנו נרצה להקים שכונות ייעודיות ופה נכנסת ההסכמה לאפשר לעמותות להתמודד על מכרזים. ראש אכ"א רצה להקים שכונת אנשי קבע וזה נמנע ממנו עד היום, כי הוא לא יכול להתמודד כעמותה במכרז מול קבלנים. ההסכמה שאליה הגענו תאפשר לצבא להתמודד כעמותה ולזכות, ואנשי הצבא מוכנים שהשכונה תהיה גם לאנשי משטרה".
- איך אתם מתמודדים עם התנגדות הירוקים לפרויקטים רבים בגליל ובנגב, עתירי השטחים הפתוחים?
"קודם כל צריך לדאוג לחיים ואחר כך לאיכות החיים. הירוקים התנגדו לעיר הבה"דים ועיכבו את הפרויקט בכמה שנים. הם גם התנגדו בעבר לכביש 6. היום מישהו יכול להעלות על הדעת חיים בלי כביש 6? הארגונים הירוקים מתחרים זה בזה: כל ארגון רוצה להפגין עד כמה הוא שומר על איכות הסביבה יותר מהארגון המתחרה וזה גורר תחרות שהופכת אותם למיליטנטים יותר ויותר. פעילותם חשובה אבל לפעמים הם לא יודעים להפריד בין הרצוי והמצוי".
- גם התקפת הטילים האחרונה על הדרום עלולה לפגוע במומנטום.
"הביטחון הוא חשוב. לפני עופרת יצוקה, אנשים נטשו את היישובים ולקח זמן עד שחזרו. היום אנחנו בתנופה ויש ביקוש - במקומות רבים בדרום אין דירה אחת להשכרה ולמכירה ואנחנו רוצים להמשיך. ישראל הגיבה לאירועים האחרונים, אני לא בעד הסלמה ואני מקווה שלא נצטרך עופרת יצוקה 2 כדי להחזיר את השקט".
- יש קשר בין יוזמתך המדוברת לסוף שבוע ארוך לבין היותך שר הגליל והנגב?
"יוזמת סוף השבוע הארוך היא כולה לטובת הפריפריה. ביום ראשון חופשי אפשר יהיה לטייל בנגב ובגליל וזה ייצור הרבה מאוד מקומות עבודה, יגדיל את הכנסות העסקים שם וזה יאפשר יום משפחה
לאלה שבמתכונת הנוכחית של סוף השבוע לא יכולים לקיים יום משפחה. זה לטובת אנשי הפריפריה גם כי זה מחייב יום לימודים ארוך, מה שיאפשר לנשים בפריפריה להיכנס לשוק העבודה כי הילדים ילמדו עד שעה מאוחרת.
"בעקבות זאת, אמהות מהגליל שעובדות בחצי משרה יוכלו לעבור למשרה מלאה ולהתמודד על משרות ניהול. סופ"ש ארוך יביא הרבה תיירים לנגב ולגליל וכשיבואו לשם תיירים הם יקנו יותר מוצרים ויסתובבו יותר במרכזי המסחר שכבר קיימים שם, זה יאיץ בניית קניונים נוספים".
הולך אחריה אל ארץ הרשתות החברתיות
הפייסבוק-מאניה, המזוהה בין היתר עם רעייתו של שלום, ג'ודי שלום-ניר-מוזס, המיטיבה להתבטא בפלטפורמה זו, הדביקה גם את בן זוגה, השר. שלום מחזיק בשני עמודי פייסבוק, בערוץ יוטיוב בעברית, אנגלית, צרפתית וערבית, בחשבון טוויטר ובאתר רשמי בכתובת נפרדת ברשת. בכולם הוא מקדם את ענייני הנגב והגליל ואת יוזמתו לסוף שבוע ארוך.
בעמוד הפייסבוק האישי שלו יש כ-5,000 חברים, לעמוד הפייסבוק של המשרד יש יותר מ-1,500 חברים ומשרדו הוא מראשוני משרדי הממשלה שמפעילים ערוץ ממותג ביוטיוב, במסגרתו, בין היתר, חושפים אנשי נגב וגליל את בתיהם לגולשים.
בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות בנגב ובגליל מקים המשרד את ה"מחשבונגב", אתר שיספק מידע על שכר דירה, גדלי דירה ממוצעת, ארנונה ונתונים נדל"ניים למי שרוצה לעבור לנגב ולגליל.
החלוציות הדיגיטלית של שלום, שלא משרתת רק את שעות הפנאי שלו, הפכה למושא קנאה בקרב הקולגות הפוליטיים. הוא מעיד: "מן המפורסמות שכל השרים רוצים 'אתר כמו של סילבן שלום', ומבקשים: 'יוטיוב ופייסבוק כמו לסילבן שלום'".
מעמוד החברים הרשמי שלו בפייסבוק למדו לפני שבוע וחצי גולשים על הקשר האישי והיומיומי שלו עם הנגב. הוא תיאר על ה"קיר" את הרגשתו לאחר שטילים מעזה הגיעו לב"ש: "עבורי זה קשה מאוד", כתב, "הטיל פגע בבית הכנסת על שמו של אבי ז"ל, עשרות מטרים מהבית שבו גדלתי. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהירי ייפסק".
לקריאת הכתבה המלאה:
http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=660
שלום נחוש. הוא מאמין, מדבר על חזון וחדשנות ומתקשר עם קהל הלקוחות והמשקיעים שלו גם דרך המדיה החדשה לסוגיה, מה שהופך אותו לשר הכי מחובר בממשלה הנוכחית.
רכבת העמק והגליל
חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, מתממש כעת דרך תכניות כמו מעבר צה"ל לנגב (עיר הבה"דים, קרית המודיעין וקמפוס התקשוב), בית ספר לרפואה בצפת, רכבת לאילת, הכפלת מסילת הרכבת לבאר שבע המקצרת ל-48 דקות את הנסיעה מממנה לתל אביב, המשך סלילת כביש 6 מבאר שבע עד לצומת הנגב והבה"דים והקמת פארק מוטורי בחצרים, בהשקעת 100 מיליון שקל, שיפעל כפארק תיירות, לפי תוכנית שאושרה בשבוע שעבר.
תקציב הפרויקטים השנתי של המשרד הוא 200 מיליון שקל, אבל בדרכים שונות הוא מצליח להגיע עד מיליארד שקל.
- איך משיגים כסף שכמעט מכפיל פי חמישה את התקציב המקורי?
"המשרד יכול לעסוק בכל תחום ויכול לאגם משאבים של משרדי ממשלה שונים וגופים מהמגזר השלישי, וזה מאפשר להוציא לפועל פרויקטים שהיו תקועים. למשל, בית הספר לרפואה בצפת היה תקוע שבע שנים והנה, באוקטובר הקרוב ייפתחו בו הלימודים; פארק התעשייה נועם בנתיבות היה תקוע שמונה שנים, אחרי שהמדינה השקיעה בו מעל ל-100 מיליון שקל, ואנחנו הצלחנו להביא אליו את מחלבות טרה כמפעל עוגן ולהניע את הפארק כולו; הפארק המוטורי בחצרים, שהוא מסלול מרוצים למכוניות, לאופנועים, עם לימודי נהיגה והכשרה, אושר בשבוע שעבר, לאחר שנות עיכובים.
"על הרכבת לכרמיאל דיברו שנים והאוצר בכלל רצה שם רכבת קלה. בשלב ראשון, הלך משרד התחבורה עם האוצר, אבל אנחנו עשינו הכול כדי שתהיה לשם רכבת כבדה. כינסתי את ראש עיריית כרמיאל ו-40 ראשי רשויות בסביבה והתחלנו להפעיל לחצים על כל מקבלי ההחלטות ובסופו של דבר התקבלה ההצעה שלנו, והשבוע יצאו המכרזים. כבר עובדים על המשך כביש 6 לצומת כברי (אחרי נהריה, בואכה שלומי), שהאוצר בהתחלה עיכב את תכנונו והחל תכנון הרכבת לאילת. אלה כולם פרויקטים שהיו בהקפאה ועכשיו יוצאים אל הפועל".
את המטרה - 600 אלף תושבים לפריפריה בתוך עשור - דוחף שלום, בין היתר, בירידי התיישבות, שאחד מהם נערך בחג סוכות בנמל ת"א ואליו, לדברי השר, הגיעו 15 אלף מתעניינים. אירוע דומה יערך בתחילת חודש מאי בראשל"צ.
"מצוקת הדיור במרכז והמחירים המאמירים הם זרז", הוא אומר, אבל - הוא יודע - זה לא מספיק. "אם לא יהיה מענה לצרכים בתחום הדיור, התעסוקה, החינוך, התשתיות ותרבות הפנאי, אנשים לא יבואו. לכן, אנחנו מקימים עשרות מגרשי כדורסל וכדורגל, מגרשי טניס ואפילו מכוני כושר. במאות כיתות בנגב ובגליל, במקום גיר ולוח יש מסך שעליו כותבים באצבע, ובזכות פרויקט בתמיכת אודי אנג'ל, ילדים שהפסידו שיעור, יכולים להתחבר מהבית לשיעור ממוחשב".
סבסוד קרקע, מימון שכירות
- ובכל זאת, גם בענייני הפריפריה, שומעים בעיקר את האוצר ואת משרד השיכון.
"אפילו אין עיתונאי שמסקר את פעילות המשרד שלנו, ולכן אולי לא 'שומעים' את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אבל עם כל הצניעות, אנחנו מצליחים להביא את משרד האוצר ומשרד השיכון להיות שותפים לחזון שלנו. אנחנו נכנסים עם משרד השיכון לחיזוק כדאיות תמ"א 38 באזורי הפריפריה באמצעות הגדלת תוספת הבנייה לשתי קומות וחצי. עם משרד התמ"ת ומשרד השיכון, אנחנו עובדים על תוכנית להקמת שווקים חדשים ושיפוץ שווקים קיימים, בהשקעה של יותר מ-60 מיליון שקל, המשותפת לשלושת המשרדים. אנחנו משתפים פעולה גם מחוץ לממשלה: חברנו לרוני צארום (בעל השליטה באספן גרופ) שהקים את עמותת יוניסטרים שמעניקה לילדים מהפריפריה חינוך וידע בעולם העסקים".
לאחרונה הניע שלום החלטות לתמרוץ המעבר למגורים בנגב ובגליל: למשל, את המשך סבסוד קרקע לדיור באזורי עדיפות לאומית ומימון בשיעור 75% מעלויות הפיתוח גם ביישובי גדר עירוניים, מימון שכ"ד בגובה 800 עד 1,200 שקל לחודש במשך שנתיים, וסיוע ברכישת דירה למשפחות אנשי צבא. לפני שבוע גם אישרה ועדת השרים לענייני הנגב והגליל מענק בגובה 500 שקל לחודש לסטודנטים שיישכרו דירה בעיר העתיקה בבאר שבע.
שר הבינוי אריאל אטיאס אמר שבנגב יש 62 אלף יחידות-דיור בתכנון ו-32 אלף זמינות, אבל ב-2010 הצליח המינהל לשווק רק 5,400. שלום הגיע בימים אלה להסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל על שינויים שיגבירו את כדאיות רכישת הדירות. למשל, לאפשר לאגודות שיתופיות לגשת למכרזים ולהקים את יחידות הדיור במסגרת היישוב, וכך רוכשי הדירות יתנהלו מול היישוב ולא מול המנהל, לשם קיצור ההליכים.
ועוד דבר: הוחלט על מכרזים ייעודיים לעמותות, בלי השתתפות קבלנים, כדי להפוך יחידות דיור לברות השגה, זאת בשל העובדה שהמגרשים יימכרו לרוכשים במחיר עלות פיתוח ובנייה, בלי תוספת הרווח יזמי. הסכמה נוספת עם המינהל היא לאפשר להציב מבנים יבילים (קראוונים), בשטחים המיועדים למבני ציבור ביישובים עירוניים, ולהשכירם לגרעיני התיישבות. למשל לבוגרי אוניברסיטה, שמעוניינים להישאר סמוך לקהילה שבה התערו בזמן שהתגוררו בכפרי הסטודנטים בזמן לימודיהם. כך נותר פתח לקראת התיישבות קבע.
"אייקון של התיישבות"
כדי לבסס את התיישבות הקבע, נעשים צעדים נוספים: מי שרוצה ללמוד בבית הספר לרפואה בצפת, למשל, חייב לעבור ולהתגורר בגליל, כתנאי קבלה. "אני רוצה להעתיק את מודל יהודה ושומרון, שהוא מודל מצליח, לנגב", מצהיר שלום ומסביר את הסיבה שגייס לשורותיו את פנחס ולרשטיין, מי שהיה יו"ר המועצה האזורית בנימין ומנכ"ל מועצת יש"ע, והציב אותו בראש מינהלת ההתיישבות בנגב ובגליל. "הוא יודע איך בונים, הוא אייקון בתחום ההתיישבות".
- איך זה שמשרד הנגב והגליל יושב בכלל בבית אמות משפט בתל אביב, מול בית האופרה, מעוז הבורגנות העשירה של תל אביב?
"יש לנו שתי זרועות: הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. הראשונה יושבת בבאר שבע והשנייה בפארק התעשייה בר-לב, בין עכו וכרמיאל. המשרד התמקם בבית אמות משפט בקדנציה של שמעון פרס. אני לפחות פעם בשבוע בגליל ופעם בשבוע בנגב, ולפעמים יותר. לפני שבועיים למשל, הייתי בבאר שבע פעמיים ובאותו השבוע גם בעוטף עזה".
- לאן נושבת הרוח מבחינת מחירי הדירות באזורים שלך?
"יש ביקוש אדיר. הוציאו בדימונה 60 יחידות-דיור לשיווק והגיעו 600 פונים, ובירוחם מספר המשתתפים במכרזים הוא פי כמה וכמה ממספר הדירות שמשווקות במכרז. אנחנו נרצה להקים שכונות ייעודיות ופה נכנסת ההסכמה לאפשר לעמותות להתמודד על מכרזים. ראש אכ"א רצה להקים שכונת אנשי קבע וזה נמנע ממנו עד היום, כי הוא לא יכול להתמודד כעמותה במכרז מול קבלנים. ההסכמה שאליה הגענו תאפשר לצבא להתמודד כעמותה ולזכות, ואנשי הצבא מוכנים שהשכונה תהיה גם לאנשי משטרה".
- איך אתם מתמודדים עם התנגדות הירוקים לפרויקטים רבים בגליל ובנגב, עתירי השטחים הפתוחים?
"קודם כל צריך לדאוג לחיים ואחר כך לאיכות החיים. הירוקים התנגדו לעיר הבה"דים ועיכבו את הפרויקט בכמה שנים. הם גם התנגדו בעבר לכביש 6. היום מישהו יכול להעלות על הדעת חיים בלי כביש 6? הארגונים הירוקים מתחרים זה בזה: כל ארגון רוצה להפגין עד כמה הוא שומר על איכות הסביבה יותר מהארגון המתחרה וזה גורר תחרות שהופכת אותם למיליטנטים יותר ויותר. פעילותם חשובה אבל לפעמים הם לא יודעים להפריד בין הרצוי והמצוי".
- גם התקפת הטילים האחרונה על הדרום עלולה לפגוע במומנטום.
"הביטחון הוא חשוב. לפני עופרת יצוקה, אנשים נטשו את היישובים ולקח זמן עד שחזרו. היום אנחנו בתנופה ויש ביקוש - במקומות רבים בדרום אין דירה אחת להשכרה ולמכירה ואנחנו רוצים להמשיך. ישראל הגיבה לאירועים האחרונים, אני לא בעד הסלמה ואני מקווה שלא נצטרך עופרת יצוקה 2 כדי להחזיר את השקט".
- יש קשר בין יוזמתך המדוברת לסוף שבוע ארוך לבין היותך שר הגליל והנגב?
"יוזמת סוף השבוע הארוך היא כולה לטובת הפריפריה. ביום ראשון חופשי אפשר יהיה לטייל בנגב ובגליל וזה ייצור הרבה מאוד מקומות עבודה, יגדיל את הכנסות העסקים שם וזה יאפשר יום משפחה
לאלה שבמתכונת הנוכחית של סוף השבוע לא יכולים לקיים יום משפחה. זה לטובת אנשי הפריפריה גם כי זה מחייב יום לימודים ארוך, מה שיאפשר לנשים בפריפריה להיכנס לשוק העבודה כי הילדים ילמדו עד שעה מאוחרת.
"בעקבות זאת, אמהות מהגליל שעובדות בחצי משרה יוכלו לעבור למשרה מלאה ולהתמודד על משרות ניהול. סופ"ש ארוך יביא הרבה תיירים לנגב ולגליל וכשיבואו לשם תיירים הם יקנו יותר מוצרים ויסתובבו יותר במרכזי המסחר שכבר קיימים שם, זה יאיץ בניית קניונים נוספים".
הולך אחריה אל ארץ הרשתות החברתיות
הפייסבוק-מאניה, המזוהה בין היתר עם רעייתו של שלום, ג'ודי שלום-ניר-מוזס, המיטיבה להתבטא בפלטפורמה זו, הדביקה גם את בן זוגה, השר. שלום מחזיק בשני עמודי פייסבוק, בערוץ יוטיוב בעברית, אנגלית, צרפתית וערבית, בחשבון טוויטר ובאתר רשמי בכתובת נפרדת ברשת. בכולם הוא מקדם את ענייני הנגב והגליל ואת יוזמתו לסוף שבוע ארוך.
בעמוד הפייסבוק האישי שלו יש כ-5,000 חברים, לעמוד הפייסבוק של המשרד יש יותר מ-1,500 חברים ומשרדו הוא מראשוני משרדי הממשלה שמפעילים ערוץ ממותג ביוטיוב, במסגרתו, בין היתר, חושפים אנשי נגב וגליל את בתיהם לגולשים.
בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות בנגב ובגליל מקים המשרד את ה"מחשבונגב", אתר שיספק מידע על שכר דירה, גדלי דירה ממוצעת, ארנונה ונתונים נדל"ניים למי שרוצה לעבור לנגב ולגליל.
החלוציות הדיגיטלית של שלום, שלא משרתת רק את שעות הפנאי שלו, הפכה למושא קנאה בקרב הקולגות הפוליטיים. הוא מעיד: "מן המפורסמות שכל השרים רוצים 'אתר כמו של סילבן שלום', ומבקשים: 'יוטיוב ופייסבוק כמו לסילבן שלום'".
מעמוד החברים הרשמי שלו בפייסבוק למדו לפני שבוע וחצי גולשים על הקשר האישי והיומיומי שלו עם הנגב. הוא תיאר על ה"קיר" את הרגשתו לאחר שטילים מעזה הגיעו לב"ש: "עבורי זה קשה מאוד", כתב, "הטיל פגע בבית הכנסת על שמו של אבי ז"ל, עשרות מטרים מהבית שבו גדלתי. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהירי ייפסק".
לקריאת הכתבה המלאה:
http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=660
הירשם ל-
רשומות (Atom)
