בשורת יום א': למה צריך סופ"ש ארוך

ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם. בשורה ארוכה של נושאים היא אף מובילה ופורצת דרך. משקלה הסגולי בקידום המחקר בפיתוח טכנולוגיות וביזמות חובקת עולם גדול בהרבה מגודלה הפיזי ומהיקף אוכלוסייתה.

אולם בנושא תרבות הפנאי וסוף שבוע ארוך אנו נמצאים הרחק מאחור. כיום אנו נמצאים במצב שבו אין סוף שבוע אמיתי בישראל. מעבר לסוף שבוע כזה יהווה שינוי חברתי אמיתי המאפשר את מימושן של תועלות רבות, מהן תצא נשכרת לא רק הכלכלה הישראלית, אלא גם החברה שלנו, מערכת החינוך ומשפחותינו.

ישנו גם צורך באינטגרציה עם שאר מדינות העולם. בעוד שימי המנוחה המקובלים כיום בקרב 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם ומאה אחוזים מאוכלוסיית העולם המפותח הם שבת וראשון, אימצה ישראל את ימי המנוחה המקובלים בעיקר בעולם הערבי והמוסלמי: שישי ושבת.

רוב מדינות העולם הבינו כי על מנת להשתייך לעולם המערבי עליהן לעשות שלושה דברים: לשנות את השפה שבה הם מדברים עם שאר מדינות העולם לאנגלית, לעבור למשק חופשי, ולפרוס את סוף השבוע על פני הימים שבת וראשון.

אך בעוד שני התנאים הראשונים קיימים בישראל, השלישי עודנו מתמהמה. בעוד הרוב המכריע של שותפות הסחר של ישראל קבעו את ימי המנוחה בשבת וראשון, מחמיצים השווקים בישראל יום עבודה נוסף, יום שישי, מול שוקי היעד של ישראל בעולם, וכן נפגע הסנכרון של ימי המסחר בבורסה לניירות ערך, המסחר במטבע חוץ ובניירות ערך זרים ולצדם מכשירים פיננסיים הקשורים בשווקים העולמיים.

היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות

מעבר לסוף שבוע ארוך יביא לכך שאזרחי ישראל יחזרו בסיומו אל מקומות העבודה כשהם נמרצים, פוריים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד. המשמעות היא הגדלת הצמיחה, התפוקה ואף היקף מקומות התעסוקה.

בנוסף, קביעת יום ראשון כיום חופש נוסף, כזה שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית ואתרי התיירות והבילוי, תוסיף ללוח הזמנים שלנו יום של מסחר שוקק, יום שיאפשר להורים להקדיש לילדיהם זמן איכות, יום שבו הבילוי המשפחתי יקבל את מקומו הראוי.

כמו כן, היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות, המסחר והפנאי. שינוי כזה מביא עמו בשורה גם לאוכלוסייה המסורתית והדתית, אשר בעבורה יהפוך יום ראשון למעין "חול המועד השבועי": זמן מושלם לטיולים, לקניות ולבילויים שאינם מתאפשרים כיום.

המעבר יכניס שפיות לחיי השגרה שלנו

המעבר לסוף שבוע ארוך יביא להארכת ימי העבודה בשבוע העבודה בחצי שעה בכל יום. מערכת החינוך תעבור גם היא ליום לימודים ארוך, אשר בו ישולב מפעל הזנה.

השינוי הזה יסיר את מגבלת שעות העבודה של נשים עובדות הקיים כיום, ויאפשר לנשים לצאת לעבודה במשרה מלאה, להתקדם ולהתפתח מקצועית גם למשרות ניהוליות בכירות. יתרון נוסף במעבר לחופש ביום ראשון טמון בתחומי התרבות והספורט. המעבר יאפשר לפתוח את השבוע ביום של תרבות וספורט, לרבות יום למשחקי הליגות השונות בכדורגל, ויביא לקירוב לבבות בין חלקי העם.

המעבר לסוף שבוע ארוך הוא לפיכך צעד מתבקש, שמביא עמו יתרונות משמעותיים ביותר למדינה ולחברה, וגם כזה שיכניס שפיות לחיי השגרה של כולנו. מימושו של צעד זה יביא עמו מהפכה חברתית, כלכלית ותרבותית שישראל זקוקה לה כאוויר לנשימה

ראיון סופשבוע ענק עם השר סילבן שלום במעריב

לקריאת הכתבה המלאה:
http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=664

silvan shalom :This country really needs a real weekend

When a vital resource has to be shared by different groups of people who each need to use that resource in profoundly different ways, it’s only natural that each group will claim that resource as its own while trying to delegitimize the claims of all others. Great rivalry is sure to ensue as a result of this competition, as each group attempts to prove the validity of its claim by showing how this resource is integrally connected to the group’s value system.

In Israel, we have a resource which different groups try to claim as their own – Shabbat. Shabbat is viewed in totally different terms by different groups in our society, who each try to prove to all others – unsuccessfully – that their philosophy of Shabbat is the valid one.

For some, Shabbat is expected to supply all the functions of a “weekend” in a Western society – a day for rest and relaxation, for shopping, for pursuing hobbies, for cultural and social activities, for get-togethers on a family, national and even international level.

Then there’s a group that sees Shabbat as a spiritual, regenerative day, a day of turning inward, to family, to community. This group feels that the spiritual nature of Shabbat preserves the uniqueness of the Jewish people and is concerned that allowing the official national dilution of the essence of the day will divest the country of all vestiges of spirituality.

There’s clearly little room for compromise or sharing in this situation. But more importantly, it’s not healthy that Israelis should have to choose between one type of day or another. Relaxation, recreation, and spirituality fulfill different needs in a person, and Israelis mustn’t be forced to choose between them; rather they need to be able, if they wish, to choose all of them.

Shabbat is a wonderful spiritual day but in the reality of our lives today, a relaxed Sunday following Shabbat is a basic necessity for all of us. What this country needs therefore, is a real weekend, not the excuse of a weekend we have now, which is euphemistically called sof shavua but really means a little of Friday, and Shabbat. As every Israeli knows, having Friday or part of Friday off is not a rest – Friday is finishing off the week and getting ready for Shabbat; it is a day of intense activity and often of tension.

In addition, six months out of the year Shabbat starts in the afternoon hours. Any attempt to turn Friday into a day of formal recreational activities will just result in additional arguments around activities that start on Friday and continue into Shabbat.

The combination of Shabbat and Sunday would make an incredible difference in our tense, Israeli lives. People would have a serious break from work, they would be more relaxed, more energized to go back to work on Monday. There would be a day when religious and secular could relax and enjoy each other in natural leisure activity as opposed to the current effort of artificially bringing different kinds of people together for ‘events’ limited in depth and scope. As things stand today, there is no leisure day of the week to hold various national and international conferences and happenings, and so the religious public misses out on countless important experiences and opportunities, while the society at large misses opportunity after opportunity to bridge the religious and cultural divides.

There would be a convenient day to have weddings and assorted smachot, as well as a real weekend for visits to friends and relatives in other parts of the country. There would be a shopping day when malls and kibbutz stores would have an even broader available clientele that would not conflict with the desire to have a national day of rest on Shabbat. Sports players and spectators, religious and secular alike, would be able to pursue their passions, guilt-free.

It is also relevant to note that as Sunday is a day of rest in all the Western world and Friday is a regular day of work, this change would bring us more in sync with international business activity.

Of course there are many reasons why this unoriginal suggestion is not practical. Friday is at best a half day of work and accommodation has to be made for Muslims for whom Friday is a day of prayer. Yet because of the social benefits resulting from a two-day weekend every other Western country has figured out a way to overcome obstacles, which certainly existed in different forms in every country that made the switch.

Ultimately, it’s critical that we decide on priorities. If we maintain the status quo, we ensure the continued fragmentation of our society, as each side pulls in diametrically opposed directions to have Shabbat be its type of day of rest, causing ever-increasing strife and outrage. On the other hand if we recognize that we all need both types of days, we will be taking the most significant step possible toward a harmonious and respectful co-existence.

http://www.jpost.com/Opinion/Op-EdContributors/Article.aspx?id=216889

"נעתיק את מודל יו"ש לנגב; 600 אלף איש יעברו לפריפריה"

"מחצית מחיי גרתי בנגב: מגן הילדים, לבית הספר היסודי, דרך התיכון ועד האוניברסיטה - הכול עשיתי בנגב, בבאר שבע. אמי גרה שם, אחי התגורר שם עד לפני כמה שנים ורוב משפחתי שם. אני עצמי אוהד הפועל באר שבע ומחובר לנגב יותר מכל אחד אחר ולכן אני גם מכיר את הנושאים הפריפריאליים יותר מכל אחד אחר ופועל למען הפריפריה גם ללא קשר לתפקידי הנוכחי", כך מתאר השר לפיתוח הנגב והגליל והמשנה לראש הממשלה (ותושב רמת גן), סילבן שלום, את חיבורו לאזורי הפעילות של משרדו, שמגבש בשנתיים האחרונות חיים של סטארט-אפ בדרך להפוך את הנגב והגליל לדבר החם הבא בנדל"ן וגם בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, בתיירות ובמסחר - כשמטרת העל היא ליישב בתוך עשור 300 אלף תושבים בנגב ו-300 אלף בגליל.



שלום נחוש. הוא מאמין, מדבר על חזון וחדשנות ומתקשר עם קהל הלקוחות והמשקיעים שלו גם דרך המדיה החדשה לסוגיה, מה שהופך אותו לשר הכי מחובר בממשלה הנוכחית.


רכבת העמק והגליל


חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, מתממש כעת דרך תכניות כמו מעבר צה"ל לנגב (עיר הבה"דים, קרית המודיעין וקמפוס התקשוב), בית ספר לרפואה בצפת, רכבת לאילת, הכפלת מסילת הרכבת לבאר שבע המקצרת ל-48 דקות את הנסיעה מממנה לתל אביב, המשך סלילת כביש 6 מבאר שבע עד לצומת הנגב והבה"דים והקמת פארק מוטורי בחצרים, בהשקעת 100 מיליון שקל, שיפעל כפארק תיירות, לפי תוכנית שאושרה בשבוע שעבר.



תקציב הפרויקטים השנתי של המשרד הוא 200 מיליון שקל, אבל בדרכים שונות הוא מצליח להגיע עד מיליארד שקל.



- איך משיגים כסף שכמעט מכפיל פי חמישה את התקציב המקורי?



"המשרד יכול לעסוק בכל תחום ויכול לאגם משאבים של משרדי ממשלה שונים וגופים מהמגזר השלישי, וזה מאפשר להוציא לפועל פרויקטים שהיו תקועים. למשל, בית הספר לרפואה בצפת היה תקוע שבע שנים והנה, באוקטובר הקרוב ייפתחו בו הלימודים; פארק התעשייה נועם בנתיבות היה תקוע שמונה שנים, אחרי שהמדינה השקיעה בו מעל ל-100 מיליון שקל, ואנחנו הצלחנו להביא אליו את מחלבות טרה כמפעל עוגן ולהניע את הפארק כולו; הפארק המוטורי בחצרים, שהוא מסלול מרוצים למכוניות, לאופנועים, עם לימודי נהיגה והכשרה, אושר בשבוע שעבר, לאחר שנות עיכובים.



"על הרכבת לכרמיאל דיברו שנים והאוצר בכלל רצה שם רכבת קלה. בשלב ראשון, הלך משרד התחבורה עם האוצר, אבל אנחנו עשינו הכול כדי שתהיה לשם רכבת כבדה. כינסתי את ראש עיריית כרמיאל ו-40 ראשי רשויות בסביבה והתחלנו להפעיל לחצים על כל מקבלי ההחלטות ובסופו של דבר התקבלה ההצעה שלנו, והשבוע יצאו המכרזים. כבר עובדים על המשך כביש 6 לצומת כברי (אחרי נהריה, בואכה שלומי), שהאוצר בהתחלה עיכב את תכנונו והחל תכנון הרכבת לאילת. אלה כולם פרויקטים שהיו בהקפאה ועכשיו יוצאים אל הפועל".



את המטרה - 600 אלף תושבים לפריפריה בתוך עשור - דוחף שלום, בין היתר, בירידי התיישבות, שאחד מהם נערך בחג סוכות בנמל ת"א ואליו, לדברי השר, הגיעו 15 אלף מתעניינים. אירוע דומה יערך בתחילת חודש מאי בראשל"צ.



"מצוקת הדיור במרכז והמחירים המאמירים הם זרז", הוא אומר, אבל - הוא יודע - זה לא מספיק. "אם לא יהיה מענה לצרכים בתחום הדיור, התעסוקה, החינוך, התשתיות ותרבות הפנאי, אנשים לא יבואו. לכן, אנחנו מקימים עשרות מגרשי כדורסל וכדורגל, מגרשי טניס ואפילו מכוני כושר. במאות כיתות בנגב ובגליל, במקום גיר ולוח יש מסך שעליו כותבים באצבע, ובזכות פרויקט בתמיכת אודי אנג'ל, ילדים שהפסידו שיעור, יכולים להתחבר מהבית לשיעור ממוחשב".



סבסוד קרקע, מימון שכירות



- ובכל זאת, גם בענייני הפריפריה, שומעים בעיקר את האוצר ואת משרד השיכון.



"אפילו אין עיתונאי שמסקר את פעילות המשרד שלנו, ולכן אולי לא 'שומעים' את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אבל עם כל הצניעות, אנחנו מצליחים להביא את משרד האוצר ומשרד השיכון להיות שותפים לחזון שלנו. אנחנו נכנסים עם משרד השיכון לחיזוק כדאיות תמ"א 38 באזורי הפריפריה באמצעות הגדלת תוספת הבנייה לשתי קומות וחצי. עם משרד התמ"ת ומשרד השיכון, אנחנו עובדים על תוכנית להקמת שווקים חדשים ושיפוץ שווקים קיימים, בהשקעה של יותר מ-60 מיליון שקל, המשותפת לשלושת המשרדים. אנחנו משתפים פעולה גם מחוץ לממשלה: חברנו לרוני צארום (בעל השליטה באספן גרופ) שהקים את עמותת יוניסטרים שמעניקה לילדים מהפריפריה חינוך וידע בעולם העסקים".



לאחרונה הניע שלום החלטות לתמרוץ המעבר למגורים בנגב ובגליל: למשל, את המשך סבסוד קרקע לדיור באזורי עדיפות לאומית ומימון בשיעור 75% מעלויות הפיתוח גם ביישובי גדר עירוניים, מימון שכ"ד בגובה 800 עד 1,200 שקל לחודש במשך שנתיים, וסיוע ברכישת דירה למשפחות אנשי צבא. לפני שבוע גם אישרה ועדת השרים לענייני הנגב והגליל מענק בגובה 500 שקל לחודש לסטודנטים שיישכרו דירה בעיר העתיקה בבאר שבע.



שר הבינוי אריאל אטיאס אמר שבנגב יש 62 אלף יחידות-דיור בתכנון ו-32 אלף זמינות, אבל ב-2010 הצליח המינהל לשווק רק 5,400. שלום הגיע בימים אלה להסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל על שינויים שיגבירו את כדאיות רכישת הדירות. למשל, לאפשר לאגודות שיתופיות לגשת למכרזים ולהקים את יחידות הדיור במסגרת היישוב, וכך רוכשי הדירות יתנהלו מול היישוב ולא מול המנהל, לשם קיצור ההליכים.



ועוד דבר: הוחלט על מכרזים ייעודיים לעמותות, בלי השתתפות קבלנים, כדי להפוך יחידות דיור לברות השגה, זאת בשל העובדה שהמגרשים יימכרו לרוכשים במחיר עלות פיתוח ובנייה, בלי תוספת הרווח יזמי. הסכמה נוספת עם המינהל היא לאפשר להציב מבנים יבילים (קראוונים), בשטחים המיועדים למבני ציבור ביישובים עירוניים, ולהשכירם לגרעיני התיישבות. למשל לבוגרי אוניברסיטה, שמעוניינים להישאר סמוך לקהילה שבה התערו בזמן שהתגוררו בכפרי הסטודנטים בזמן לימודיהם. כך נותר פתח לקראת התיישבות קבע.



"אייקון של התיישבות"



כדי לבסס את התיישבות הקבע, נעשים צעדים נוספים: מי שרוצה ללמוד בבית הספר לרפואה בצפת, למשל, חייב לעבור ולהתגורר בגליל, כתנאי קבלה. "אני רוצה להעתיק את מודל יהודה ושומרון, שהוא מודל מצליח, לנגב", מצהיר שלום ומסביר את הסיבה שגייס לשורותיו את פנחס ולרשטיין, מי שהיה יו"ר המועצה האזורית בנימין ומנכ"ל מועצת יש"ע, והציב אותו בראש מינהלת ההתיישבות בנגב ובגליל. "הוא יודע איך בונים, הוא אייקון בתחום ההתיישבות".



- איך זה שמשרד הנגב והגליל יושב בכלל בבית אמות משפט בתל אביב, מול בית האופרה, מעוז הבורגנות העשירה של תל אביב?



"יש לנו שתי זרועות: הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. הראשונה יושבת בבאר שבע והשנייה בפארק התעשייה בר-לב, בין עכו וכרמיאל. המשרד התמקם בבית אמות משפט בקדנציה של שמעון פרס. אני לפחות פעם בשבוע בגליל ופעם בשבוע בנגב, ולפעמים יותר. לפני שבועיים למשל, הייתי בבאר שבע פעמיים ובאותו השבוע גם בעוטף עזה".



- לאן נושבת הרוח מבחינת מחירי הדירות באזורים שלך?



"יש ביקוש אדיר. הוציאו בדימונה 60 יחידות-דיור לשיווק והגיעו 600 פונים, ובירוחם מספר המשתתפים במכרזים הוא פי כמה וכמה ממספר הדירות שמשווקות במכרז. אנחנו נרצה להקים שכונות ייעודיות ופה נכנסת ההסכמה לאפשר לעמותות להתמודד על מכרזים. ראש אכ"א רצה להקים שכונת אנשי קבע וזה נמנע ממנו עד היום, כי הוא לא יכול להתמודד כעמותה במכרז מול קבלנים. ההסכמה שאליה הגענו תאפשר לצבא להתמודד כעמותה ולזכות, ואנשי הצבא מוכנים שהשכונה תהיה גם לאנשי משטרה".



- איך אתם מתמודדים עם התנגדות הירוקים לפרויקטים רבים בגליל ובנגב, עתירי השטחים הפתוחים?



"קודם כל צריך לדאוג לחיים ואחר כך לאיכות החיים. הירוקים התנגדו לעיר הבה"דים ועיכבו את הפרויקט בכמה שנים. הם גם התנגדו בעבר לכביש 6. היום מישהו יכול להעלות על הדעת חיים בלי כביש 6? הארגונים הירוקים מתחרים זה בזה: כל ארגון רוצה להפגין עד כמה הוא שומר על איכות הסביבה יותר מהארגון המתחרה וזה גורר תחרות שהופכת אותם למיליטנטים יותר ויותר. פעילותם חשובה אבל לפעמים הם לא יודעים להפריד בין הרצוי והמצוי".



- גם התקפת הטילים האחרונה על הדרום עלולה לפגוע במומנטום.



"הביטחון הוא חשוב. לפני עופרת יצוקה, אנשים נטשו את היישובים ולקח זמן עד שחזרו. היום אנחנו בתנופה ויש ביקוש - במקומות רבים בדרום אין דירה אחת להשכרה ולמכירה ואנחנו רוצים להמשיך. ישראל הגיבה לאירועים האחרונים, אני לא בעד הסלמה ואני מקווה שלא נצטרך עופרת יצוקה 2 כדי להחזיר את השקט".



- יש קשר בין יוזמתך המדוברת לסוף שבוע ארוך לבין היותך שר הגליל והנגב?



"יוזמת סוף השבוע הארוך היא כולה לטובת הפריפריה. ביום ראשון חופשי אפשר יהיה לטייל בנגב ובגליל וזה ייצור הרבה מאוד מקומות עבודה, יגדיל את הכנסות העסקים שם וזה יאפשר יום משפחה



לאלה שבמתכונת הנוכחית של סוף השבוע לא יכולים לקיים יום משפחה. זה לטובת אנשי הפריפריה גם כי זה מחייב יום לימודים ארוך, מה שיאפשר לנשים בפריפריה להיכנס לשוק העבודה כי הילדים ילמדו עד שעה מאוחרת.



"בעקבות זאת, אמהות מהגליל שעובדות בחצי משרה יוכלו לעבור למשרה מלאה ולהתמודד על משרות ניהול. סופ"ש ארוך יביא הרבה תיירים לנגב ולגליל וכשיבואו לשם תיירים הם יקנו יותר מוצרים ויסתובבו יותר במרכזי המסחר שכבר קיימים שם, זה יאיץ בניית קניונים נוספים".



הולך אחריה אל ארץ הרשתות החברתיות



הפייסבוק-מאניה, המזוהה בין היתר עם רעייתו של שלום, ג'ודי שלום-ניר-מוזס, המיטיבה להתבטא בפלטפורמה זו, הדביקה גם את בן זוגה, השר. שלום מחזיק בשני עמודי פייסבוק, בערוץ יוטיוב בעברית, אנגלית, צרפתית וערבית, בחשבון טוויטר ובאתר רשמי בכתובת נפרדת ברשת. בכולם הוא מקדם את ענייני הנגב והגליל ואת יוזמתו לסוף שבוע ארוך.



בעמוד הפייסבוק האישי שלו יש כ-5,000 חברים, לעמוד הפייסבוק של המשרד יש יותר מ-1,500 חברים ומשרדו הוא מראשוני משרדי הממשלה שמפעילים ערוץ ממותג ביוטיוב, במסגרתו, בין היתר, חושפים אנשי נגב וגליל את בתיהם לגולשים.



בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות בנגב ובגליל מקים המשרד את ה"מחשבונגב", אתר שיספק מידע על שכר דירה, גדלי דירה ממוצעת, ארנונה ונתונים נדל"ניים למי שרוצה לעבור לנגב ולגליל.



החלוציות הדיגיטלית של שלום, שלא משרתת רק את שעות הפנאי שלו, הפכה למושא קנאה בקרב הקולגות הפוליטיים. הוא מעיד: "מן המפורסמות שכל השרים רוצים 'אתר כמו של סילבן שלום', ומבקשים: 'יוטיוב ופייסבוק כמו לסילבן שלום'".


מעמוד החברים הרשמי שלו בפייסבוק למדו לפני שבוע וחצי גולשים על הקשר האישי והיומיומי שלו עם הנגב. הוא תיאר על ה"קיר" את הרגשתו לאחר שטילים מעזה הגיעו לב"ש: "עבורי זה קשה מאוד", כתב, "הטיל פגע בבית הכנסת על שמו של אבי ז"ל, עשרות מטרים מהבית שבו גדלתי. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהירי ייפסק".

לקריאת הכתבה המלאה:

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=660

"סופשבוע ארוך יהפוך את ישראל למדינה נורמלית"

המשנה לראש הממשלה סילבן הציג (יום ה', 17.3.11) בפני בכירי המגזר העסקי את תוכניתו למעבר המשק לסוף שבוע ארוך בימי שבת וראשון. שלום הציג את התוכנית במסגרת ביקורו בנשיאות איגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין. "אתם יכולים להיות פרטנרים משמעותיים בהובלת המהפכה החברתית במדינת ישראל", אמר שלום.

לדברי המשנה לראש הממשלה, מעבר לסופשבוע ארוך בשבת-ראשון - משמע לשבוע עבודה בימי שני עד שישי - יחזק את השתלבותה של ישראל בכלכלה העולמית. "זהו צעד מתבקש מבחינת המשק הישראלי. המהלך יגביר את האינטגרציה של ישראל מול שווקי העולם ויכלול התאמה וסנכרון של ימי המסחר. ענף השירות והמסחר יהיה אחד הענפים המרוויח מהתהליך", אמר.

בנוסף, ציין שלום, קביעת יום שבתון נוסף, יום ראשון שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית, אתרי התיירות, יהיה מהלך אשר הרחיב את הצריכה הפרטית, את ענף התיירות ואת ענפי השירותים. "ביום ראשון הכול יהיה פתוח, המסחר יהיה תוסס, ניתן יהיה לנסוע לטיולים. יום שבתון נוסף ביום ראשון יאפשר לשפר ולהרחיב את תרבות הפנאי. יום שבתון נוסף יאפשר זמן 'איכות' משפחתי רב יותר בו יוכלו הורים וילדים להקדיש זמן לבילויים משותפים", אמר המשנה לראש הממשלה. "מעבר לסוף שבוע ארוך יסייע למדינת ישראל ולכלכלת ישראל ויאפשר לכולם לחזור עם יותר מרץ לאחר שהיה להם סוף שבוע של מנוחה. המהלך יגדיל את הצמיחה, את התפוקה ואת מספר מקומות התעסוקה. מדובר בשינוי חברתי אמיתי".


עוד ציין שלום כי סוף שבוע ארוך ומעבר המשק לשבוע עבודה של חמישה ימים יביא בהכרח להנהגת יום לימודים ארוך אשר יאפשר לשני ההורים לעבוד במשרה מלאה ויביא את מפעלי ההזנה לבתי הספר. "כיום, נשים רבות יכולות לעבוד רק במשרות חלקיות דבר אשר מגביל את התקדמותן והתפתחותן. הנהגת יום לימודים ארוך תסיר מגבלה זו ובזמן שהילדים יהיו בבית הספר, שם יינתנו להם גם ארוחות וגם שיעורי העשרה תוכל האישה להתקדם ולפתח קריירה עצמאית מצליחה", הסביר.

"המהלך יהפוך את מדינת ישראל למדינה נורמלית. יום שבתון נוסף בראשון יאפשר לשפר ולהרחיב באופן משמעותי את זמן התרבות והפנאי, וצפוי להביא להגדלת הרווחה של אזרחי ישראל וזאת מבלי לפגוע במסגרת שעות העבודה הנהוגות כיום", סיכם שלום.

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=654

המשנה לרה"מ סילבן שלום בראיון לגלובס: מאמין שצריך לשנות את שיטת הממשל, לעבור לסוף שבוע ארוך ומכריז כי טוהר מידות הוא מעל הכל.

המשנה לרה"מ סילבן שלום בראיון לגלובס: מאמין שצריך לשנות את שיטת הממשל, לעבור לסוף שבוע ארוך ומכריז כי טוהר מידות הוא מעל הכל.

לקריאת הכתבה המלאה :

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=640

השר סילבן שלום: "ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד"

"ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד. בעוד שטלטלה גדולה פקדה את המערכת הפוליטית אמש, באנו לכאן היום לאחד ולחבר את עם ישראל עם הגולן והגליל.


אני שמח להיות איש בשורות אמר השר ובישר לנוכחים על אישור סופי של כל תוכניות הלימודים של בית הספר לרפואה בצפת. מדובר בחלום שמתגשם. בית הספר יתחיל את שנת הלימודים הבאה עם 120 סטודנטים חדשים אשר יצמחו להיות 1000 סטודנטים בתוך חמש שנים. זה הוא פרויקט מחולל שינוי אשר יביא לשדרוג בתי החולים ולתוספת של למעלה מ- 5000 מקומות תעסוקה חדשים. בית הספר לרפואה בצפת יהווה את התשתית לאוניברסיטה רב קמפוסית בגליל.



נמשיך להוביל ולקדם פרויקטים לחיזוק ההתיישבות ולהסרת חסמים, הכל על מנת להגשים את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב.  על פי הנתונים, כ-1000 תושבים נוספים מידי שנה לגולן , הנתון הזה הוא בחזקת מפתח למינוף האזור, אנחנו נמשיך ונייצר עוד כלים ותנאים להבאת מתיישבים חדשים ולצמצום הגירה שלילית" .


ביוזמת המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל,סילבן שלום, הגיעו כ- 1500 עולים חדשים, חיילים, מתיישבים צעירים , יזמי קהילות חינוכיות ואנשי מרכזי הצעירים לטעת עצים בחורשת דליות שברמת הגולן.

המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, יזם כבר בשנת 2000 את חוק משאל העם ואמר היום כי הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. באנו לכאן היום לחזק את שורשינו במקום ולהשאיר גולן פורח ומשגשג לדורות הבאים.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל בשנה האחרונה מספר ארועים לחיזוק ההתיישבות בגליל, לשני ירידי התיישבות וקליטה הגיעו כ-20 אלף תושבים וכ-2500 משפחות החלו כבר בתהליכי קליטה בישובי הגליל. " אנחנו צריכים להשביח את הגליל והגולן, למקסם את הפוטנציאל לשנות את התפיסה אצל התושבים שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובגליל ובגולן יש איכות חיים שלא קיימת בשום מקום אחר"

בחודשים האחרונים נשרפו ברחבי הגולן כ-70 דונמים של יערות וחורש טבעי, אחת המשימות שהציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היא לסייע בשיקום היערות באזור במטרה לשמור על איכות וסביבה ירוקה. "

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=616