ראיון ענק במעריב עם המשנה לרה"מ סילבן שלום על הפרימריז בליכוד והבחירות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

נאום המשנה לרה"מ סילבן שלום בקונגרס היהודי ישראלי שנערך בירושלים

בהכרזת העצמאות אותה קרא דוד בן גוריון, בה' באייר תש"ח, הוא הקריא טקסט כמעט מושלם- למעט משפט אחד


• אחד המשפטים שהוא קרא, שהפכו לשם דבר, הוא: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל"

• שלוש המילים האחרונות במשפט, נשמעו כמו יצירת יש מאין

• כאילו באנו לפה, בפעם הראשונה, בתולדות האומה היהודית והקמנו מדינה חדשה מאפס, תוך נישול של עם קודם מאדמתו

• אבל, הרי, זו לא האמת

• חשוב לזכור שהיהודים מעולם לא עזבו את ארץ ישראל

• כך לדוגמא גילה הנשיא יצחק בן צבי, שהיה גם היסטוריון, שביישוב פקיעין, בגליל, התקיימה נוכחות יהודית רציפה לאורך כל הדורות

• הייתי לפני מספר שנים בבאר שבע ושם חגגו 60 שנים לעיר, דבר שהטריד אותי מאוד

• האם עלינו לחגוג רק 60 שנים לעיר באר שבע?

• הרי באר שבע היא כבר בת 3700 שנים, עוד מתקופתו של אברהם אבינו

• עם ישראל כבר ישב בבאר שבע לפני אלפי שנים ולפיכך אינו חוגג עשרות שנים להתיישבות יהודית אלא אלפי שנים

• אם אנחנו מדברים על 64 שנים למדינת ישראל, זה אומר, בהכרח, שהיה פה מישהו לפנינו

• והרי העם היהודי קשור לארץ ישראל מזה אלפי שנים

• את הדבר הזה הבין הקונגרס הציוני העולמי, כאשר פסל את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי באוגנדה

• מנחם אוסישקין, ממובילי ההתנגדות לתוכנית אוגנדה, אמר כי ללא ארץ ישראל, אין טעם בהקמת בית לאומי ליהודים

• הקונגרס הציוני העולמי, אשר היה כתובת למיליוני יהודים ברחבי העולם, שם לעצמו מטרה לחזק את הקשר בין היהודים ובין הארץ ממנה גלו אבות אבותיהם

• קצת קשה להאמין, אבל מקבילה ישראלית לקונגרס הציוני העולמי לא הייתה קיימת עד כה

• הקונגרס היהודי ישראלי בא למלא בדיוק את החלל הזה

• החזון והמטרה הראשונה שעומדת בפני הקונגרס היהודי ישראלי הוא "קידום העיקרון של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי"

• בהקשר זה, אנחנו חייבים להזכיר לכל מדינות העולם, כאשר הם מחרימים מוצרים ישראלים על רקע טריטוריאלי, כי לא כובשים ולא זרים אנחנו

• מדינת ישראל הוקמה בארץ ישראל, ערש האומה היהודית

• כפי שיהודים חיים בשלום ובביטחון כלכלי בתל אביב, כך גם הם צריכים לחיות בשלום ובביטחון כלכלי ביהודה ושומרון

• החרמת סחורות, על רקע זהות המוכר ומוצאו, מחזירה אותנו לימים אפלים בהיסטוריה, שאליהם אסור שנחזור

• הסחורה המיוצרת ביהודה ושומרון מספקת פרנסה לאלפי משפחות, יהודיות ופלסטינאיות כאחד

• החרמת המוצרים מנסה לחזק את התושבים הפלסטינאים, אך למעשה פוגעת במטה לחמם, כמו גם בפרנסתם של התושבים היהודים ומוליכה אלפי משפחות לחרפת רעב

• עלינו לעמוד כאיש אחד ולהכריז כי לא ניתן לדבר לקרות וכי פגיעה במוצרים מיהודה ושומרון, היא פגיעה במדינת ישראל ובריבונותה

• בדיוק בשביל מאבקים מסוג זה הוקם הקונגרס היהודי ישראלי

• המטרה היא שמירה על אחדותו של העם היהודי, הן בארץ והן בתפוצות וחיזוק הקשרים בין הקהילות, בכדי למנוע עוולות מסוג זה

• אבל, מעבר לכך, הקונגרס היהודי ישראלי שם לעצמו מטרות נוספות, הקשורות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל

• אחת מאותן מטרות היא צמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל

• המחאה החברתית, אשר פרצה בקיץ האחרון ואשר הוכיחה כי סדר היום החברתי אזרחי הוא פה בכדי להישאר, הובילה לדאגה לנושאים חברתיים נוספים

• צמצום הפערים, אשר הלכו והתרחבו בשנים האחרונות, הפך להיות דגל מרכזי ונושא בוער לאזרח הממוצע במדינת ישראל

• הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, אשר במהלכם הגיעו לקו הגמר שני יו"ר חברתיים, רק חיזקו את הטענה כי סדר יום חדש עומד על הפרק

• התרעתי על הנושא זמן רב לפני פריצתה של המחאה החברתית בקיץ האחרון

• התרעתי על כך, שלא ייתכן מצב בו תקציב הביטחון גדל מספר רב של פעמים במהלך השנה האחרונה

• כל הגדלת תקציב כזו הגיעה על חשבונם של הנושאים האזרחיים: חינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה.

• טוב שהקונגרס היהודי ישראלי ישמש ככלב שמירה, בכדי לוודא שהנושא החברתי לא יורד מסדר היום וימשיך להוות אבן פינה בסדר היום של מדינת ישראל

• אבקש לסיים בדבריו של זאב ז'בוטינסקי, שאמר: "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין שלי', זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם"

• טוב שקמו לז'בוטינסקי יורשים, אשר שמים את טובתה של מדינת ישראל ועם ישראל בראש סדר העדיפויות

• אני מאחל למר ולדימיר סלוצקר הצלחה רבה ואני תקווה שבמאמץ משותף נעשה ונצליח

• נאחל בהזדמנות זו גם שנה טובה ומבורכת לעם היהודי ולמדינת ישראל: "תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה"

מאמר של יהודה שרוני ממעריב על ועידת הנגב ה-5 והעומד בראשה השר סילבן שלום

מאמר לציון 20 שנה למותו של מנחם בגין/ המשנה לרה"מ, סילבן שלום

השר שלום ברשת ב' על נאום אובמה:"אני חושב שהנאום הזה היה באמת נאום של תמיכה גורפת בעמדה הישראלית"

אסתי פרז: שלום לשר, המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, ליכוד.



השר סילבן שלום, המשנה לרה"מ: שלום וברכה.


אסתי פרז: ספר על ההתרשמות שלך מנאומו של אובמה אתמול, נאומו הלא פרו-ישראלי אלא הישראלי אפשר להגיד.


השר סילבן שלום: טוב, אני חושב שהנאום הזה היה באמת נאום של תמיכה גורפת בעמדה הישראלית, אבל זה לא רק בעמדה הישראלית אלא בעובדה של ההכרה שבעצם ישראל היא המשענת היחידה שיש לארצות הברית ולמערב כולו במזרח התיכון, האביב הערבי שהביא להזזתם הצידה של מנהיגים פרו-מערביים כמו מובארק ובן עלי לא הצמיח במקומם מנהיגים עם גישה פרו-מערבית אלא אולי להיפך, ואני חושב שהיום בעיצומו של המאבק שהמערב מנהל מול איראן על השליטה במזרח התיכון, שהוא אולי האיזור הכי חשוב ביותר בעולם בגלל שצינור החמצן של העולם נמצא כאן, כל עתודות הנפט ל150 השנים הבאות, הם הבינו שהאפשרות היחידה שיש להם במזרח התיכון היא הישענות על ישראל, זה לא רק ארצות הברית דרך אגב, זה גם אירופה, גם היא חלק מהעניין הזה, גם היא צריכה אנרגיה לטווח ארוך. ודבר נוסף, הם גם לא היו בטוחים שמדינה פלשתינית תביא לכך שהכוחות המתונים שם ייקחו את השליטה ואולי אם יהיו בחירות, והפעם זה גם לנשיאות, יהיה זה דווקא החמאס שינצח. ולתת לאיראן אפשרות של גישה יבשתית מאיראן לעיראק, סוריה, ירדן שאולי גם תיפול כתוצאה מזה, ויהודה ושומרון אחרי שיש להם כבר את עזה ואולי ייקחו את מצרים, זה דבר כמובן שאי אפשר להעלות על הדעת. אני חושב שזה יחד עם שילוב ידידות למדינת ישראל, אובמה דרך אגב...


אסתי פרז: אגב, למי צריך להודות על הנאום המאוד ישראלי הזה של אובמה? לראש הממשלה שאולי עשה עבודת הקדמה טובה? אולי הצוותים שלו? אולי הדיפלומטיה הישראלית? אולי אביגדור ליברמן?


השר סילבן שלום: אין ספק שיש כאן הצלחה וההצלחה הזאת היא הצלחה ברורה מאליה, היא מוכחת אתמול בדברים שלו מילה למילה שהעמדה הישראלית התקבלה שמהלך חד-צדדי הוא לא נכון, שזה מנוגד להסכמי אוסלו, שזה עלול להביא למהלכים חד-צדדיים מצידה של ישראל, שזה עלול להביא אולי לפגיעה מדינית ביטחונית וכלכלית בפלשתינים ובאיזור, ואני חושב שהתוצאה הזאת היא תוצאה טובה. העניין הוא שזה עוד לא נגמר, יש עדיין מאבק מאחורי הקלעים לגבי מועצת הביטחון, אם יהיו את אותם תשעה קולות או לא יהיו את אותם תשעה קולות. צריך להסביר את זה אולי למאזינים, יש 15 מדינות במועצת הביטחון שהן חברות במועצת הביטחון, כדי להעביר החלטה על מדינה פלשתינית לא מספיקים שמונה קולות אלא צריכים תשעה קולות. כך שאם יהיו רק שמונה בעד והשבעה האחרים יכולים כולם להימנע, עדיין ההצעה הזאת לא עוברת. ולכן יש מאבק על המדינות על מי יצטרף לאותם חמש מדינות בטוחות שתומכות בהצעה הפלשתינית, צריך גם לזכור שזה עלול להגיע גם לעצרת האו"ם, ואולי שם להכרה במדינה לא חברה, כך שהמאבק עדיין קיים, הוא עדיין בעיצומו. אבל מה שכן ההצלחה היא גדולה, זה להביא את העולם החופשי, את העולם המערבי, להבין שבעצם הדרך היחידה היא דרך המשא ומתן שהפלשתינים נמנעו ממנו שנתיים וחצי.


אסתי פרז: זהו, ואולי זה הכי חשוב, אחרי הנאומים ואחרי המאבקים הדיפלומטיים, ואחרי ההצלחות האלה החלקיות בינתיים, שהנשיא אובמה אמר, ובצדק, אין קיצורי דרך לשלום. זאת אומרת בסופו של דבר הצדדים יהיו צריכים לשבת למשא ומתן בדרך זו או אחרת, אם הם רוצים באמת שלום, אם הם רוצים באמת שתי מדינות לשני עמים. אז איך מקדמים את העניין הזה? איך מקדמים את המשא ומתן? הרי הוא תקוע כל כך הרבה זמן.


השר סילבן שלום: אני חושב שההכרה שזה רק בדרך המשא ומתן זה הכרה מאוד מאוד חשובה, ודרך אגב הוא נתן לזה גם שתי דוגמאות אם את זוכרת מאתמול, גם את צפון אירלנד וגם את דרום סודאן, והוא אמר שהמשבר בצפון אירלנד נפתר ודרום סודאן הוקמה ושתיהן זה לא היה דרך האו"ם אלא במשא ומתן ישיר בין הצדדים, דבר שהוביל בסופו של דבר להסכמות. כך שהמבחינה הזאת הוא אמר ששתי הדוגמאות האלה מוכיחות שהדרך היחידה היא משא ומתן.


אסתי פרז: אז איך אנחנו יכולים לתרום להנעת המשא ומתן?


השר סילבן שלום: אני חושב שתרמנו תרומה אדירה, צריך להבין, הייתה כאן אסטרטגיה מאוד ברורה, אסטרטגיה פלשתינית להגיע לספטמבר 2011, לאותה הכרזה באו"ם או הכרה באו"ם, והדרך היחידה עבור הפלשתינים לעשות את זה היא להימנע ממשא ומתן, כי אם היה משא ומתן, היו אומרים להם תעשו את זה דרך משא ומתן ולא דרך מהלך חד-צדדי. ולכן, הם הציבו שורה של תנאים, כולם זוכרים אותם, בהתחלה את ההכרה במדינה הפלשתינית, הם טענו וביקשו מנתניהו להכיר במה שכבר הכירו כל קודמיו, ולאחר נאום בר אילן הם הציבו דרישה שלא הציבו בפני אף אחד וזה היה עשרה חודשי הקפאה שגם אותם הם לא ניצלו למשא ומתן. אני חשבתי אז שזה לא נכון כי זה לא יוביל לשום דבר, וגם לאחר מכן, כאשר לא עשו שום דבר, הם באו עם דרישות נוספות של הקפאה ושל קווי 67'' ושל ירושלים. וגם עכשיו, כאשר הם מדברים על משא ומתן הם רוצים להתמקד, וזה, דווקא יש להם כן תמיכה לצערי הרב, להתמקד רק בנושא הטריטוריאלי בשלב הראשון ולהשאיר את כל הנושאים האחרים לדיון אחר כך, קרי לקבל את כל השטח, להגיע לגבולות ורק לאחר מכן לדון בשאלת הפליטים, בשאלת ירושלים.


אסתי פרז: איפה הכדור עכשיו? בידיים של מי?


השר סילבן שלום: אני חושב שההחלטה של הקוורטט היום, יש לה משמעות גדולה מאוד, הקוורטט אמור לצאת עם הודעה לחידוש המשא ומתן, הקוורטט, גם כאן צריכים להסביר, זה כל העולם, הקוורטט זה ארבע, זה ארצות הברית, זה רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם. האו"ם זה שאר העולם. כך שהיום העולם כולו הולך להוציא נוסחה איך אפשר להתניע את המשא ומתן, כמובן שיש לזה חשיבות, היה ניסיון בעבר לעשות את זה, כאשר ארצות הברית עמדה על כך שזה יהיה מתווה אובמה כולו, לא רק 67'' כמו שרוצים שאר החלקים של קוורטט, שזה יהיה על בסיס קווי 67'', אלא גם הכרה בישראל כמדינה יהודית, ההתנעה הזאת, יש לה כמובן חשיבות, אם הפלשתינים יהיו מוכנים לקבל את ההחלטה הזאת, החלטה אסטרטגית, ולהתניע את המשא ומתן, אני חושב שאנחנו אמרנו שנתיים וחצי שאנחנו רוצים לעשות את זה וצריכים לעשות את זה, אני מאמין שאפשר גם להתקדם, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה ביטחונית, מבחינה מדינית פוליטית זה כמובן יותר מורכב, יותר מסובך, אבל כשמדברים זה תמיד עדיף על פני מצב שבו לא עושים את זה, ואני חושב שבמהלך כולו ארצות הברית עכשיו מחזירה לעצמה גם את עמדת ההנהגה, זה היה גם מבחן כוח עבורה, האם אבו מאזן שאפילו הוא לא ראש מדינה יכול להיות זה שממרה את פיה של ארצות הברית כשכל העולם האחר מסתכל. אני חושב שארצות הברית היום החזירה לעצמה בצורה די מרשימה את עמדת ההובלה וזה דבר שהוא טוב למשא ומתן כי בסופו של דבר כל ההסכמים, כל ההסדרים, כמעט כולם, היו בחסות ארצות הברית, בתיווכה של ארצות הברית, בתמיכתה של ארצות הברית, כאשר היא הגורם היחיד שיכול היה להשפיע על שני הצדדים. כך שחיזוקה של ארצות הברית זאת בשורה טובה לתהליך השלום.


אסתי פרז: השר סילבן שלום, תודה רבה.


השר סילבן שלום: תודה רבה גם לכם ואני אנצל את ההזדמנות להגיד שנה טובה לכם ולכל המאזינים.


אסתי פרז: שנה טובה.

בשורת יום א': למה צריך סופ"ש ארוך

ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם. בשורה ארוכה של נושאים היא אף מובילה ופורצת דרך. משקלה הסגולי בקידום המחקר בפיתוח טכנולוגיות וביזמות חובקת עולם גדול בהרבה מגודלה הפיזי ומהיקף אוכלוסייתה.

אולם בנושא תרבות הפנאי וסוף שבוע ארוך אנו נמצאים הרחק מאחור. כיום אנו נמצאים במצב שבו אין סוף שבוע אמיתי בישראל. מעבר לסוף שבוע כזה יהווה שינוי חברתי אמיתי המאפשר את מימושן של תועלות רבות, מהן תצא נשכרת לא רק הכלכלה הישראלית, אלא גם החברה שלנו, מערכת החינוך ומשפחותינו.

ישנו גם צורך באינטגרציה עם שאר מדינות העולם. בעוד שימי המנוחה המקובלים כיום בקרב 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם ומאה אחוזים מאוכלוסיית העולם המפותח הם שבת וראשון, אימצה ישראל את ימי המנוחה המקובלים בעיקר בעולם הערבי והמוסלמי: שישי ושבת.

רוב מדינות העולם הבינו כי על מנת להשתייך לעולם המערבי עליהן לעשות שלושה דברים: לשנות את השפה שבה הם מדברים עם שאר מדינות העולם לאנגלית, לעבור למשק חופשי, ולפרוס את סוף השבוע על פני הימים שבת וראשון.

אך בעוד שני התנאים הראשונים קיימים בישראל, השלישי עודנו מתמהמה. בעוד הרוב המכריע של שותפות הסחר של ישראל קבעו את ימי המנוחה בשבת וראשון, מחמיצים השווקים בישראל יום עבודה נוסף, יום שישי, מול שוקי היעד של ישראל בעולם, וכן נפגע הסנכרון של ימי המסחר בבורסה לניירות ערך, המסחר במטבע חוץ ובניירות ערך זרים ולצדם מכשירים פיננסיים הקשורים בשווקים העולמיים.

היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות

מעבר לסוף שבוע ארוך יביא לכך שאזרחי ישראל יחזרו בסיומו אל מקומות העבודה כשהם נמרצים, פוריים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד. המשמעות היא הגדלת הצמיחה, התפוקה ואף היקף מקומות התעסוקה.

בנוסף, קביעת יום ראשון כיום חופש נוסף, כזה שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית ואתרי התיירות והבילוי, תוסיף ללוח הזמנים שלנו יום של מסחר שוקק, יום שיאפשר להורים להקדיש לילדיהם זמן איכות, יום שבו הבילוי המשפחתי יקבל את מקומו הראוי.

כמו כן, היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות, המסחר והפנאי. שינוי כזה מביא עמו בשורה גם לאוכלוסייה המסורתית והדתית, אשר בעבורה יהפוך יום ראשון למעין "חול המועד השבועי": זמן מושלם לטיולים, לקניות ולבילויים שאינם מתאפשרים כיום.

המעבר יכניס שפיות לחיי השגרה שלנו

המעבר לסוף שבוע ארוך יביא להארכת ימי העבודה בשבוע העבודה בחצי שעה בכל יום. מערכת החינוך תעבור גם היא ליום לימודים ארוך, אשר בו ישולב מפעל הזנה.

השינוי הזה יסיר את מגבלת שעות העבודה של נשים עובדות הקיים כיום, ויאפשר לנשים לצאת לעבודה במשרה מלאה, להתקדם ולהתפתח מקצועית גם למשרות ניהוליות בכירות. יתרון נוסף במעבר לחופש ביום ראשון טמון בתחומי התרבות והספורט. המעבר יאפשר לפתוח את השבוע ביום של תרבות וספורט, לרבות יום למשחקי הליגות השונות בכדורגל, ויביא לקירוב לבבות בין חלקי העם.

המעבר לסוף שבוע ארוך הוא לפיכך צעד מתבקש, שמביא עמו יתרונות משמעותיים ביותר למדינה ולחברה, וגם כזה שיכניס שפיות לחיי השגרה של כולנו. מימושו של צעד זה יביא עמו מהפכה חברתית, כלכלית ותרבותית שישראל זקוקה לה כאוויר לנשימה

ראיון סופשבוע ענק עם השר סילבן שלום במעריב

לקריאת הכתבה המלאה:
http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=664

silvan shalom :This country really needs a real weekend

When a vital resource has to be shared by different groups of people who each need to use that resource in profoundly different ways, it’s only natural that each group will claim that resource as its own while trying to delegitimize the claims of all others. Great rivalry is sure to ensue as a result of this competition, as each group attempts to prove the validity of its claim by showing how this resource is integrally connected to the group’s value system.

In Israel, we have a resource which different groups try to claim as their own – Shabbat. Shabbat is viewed in totally different terms by different groups in our society, who each try to prove to all others – unsuccessfully – that their philosophy of Shabbat is the valid one.

For some, Shabbat is expected to supply all the functions of a “weekend” in a Western society – a day for rest and relaxation, for shopping, for pursuing hobbies, for cultural and social activities, for get-togethers on a family, national and even international level.

Then there’s a group that sees Shabbat as a spiritual, regenerative day, a day of turning inward, to family, to community. This group feels that the spiritual nature of Shabbat preserves the uniqueness of the Jewish people and is concerned that allowing the official national dilution of the essence of the day will divest the country of all vestiges of spirituality.

There’s clearly little room for compromise or sharing in this situation. But more importantly, it’s not healthy that Israelis should have to choose between one type of day or another. Relaxation, recreation, and spirituality fulfill different needs in a person, and Israelis mustn’t be forced to choose between them; rather they need to be able, if they wish, to choose all of them.

Shabbat is a wonderful spiritual day but in the reality of our lives today, a relaxed Sunday following Shabbat is a basic necessity for all of us. What this country needs therefore, is a real weekend, not the excuse of a weekend we have now, which is euphemistically called sof shavua but really means a little of Friday, and Shabbat. As every Israeli knows, having Friday or part of Friday off is not a rest – Friday is finishing off the week and getting ready for Shabbat; it is a day of intense activity and often of tension.

In addition, six months out of the year Shabbat starts in the afternoon hours. Any attempt to turn Friday into a day of formal recreational activities will just result in additional arguments around activities that start on Friday and continue into Shabbat.

The combination of Shabbat and Sunday would make an incredible difference in our tense, Israeli lives. People would have a serious break from work, they would be more relaxed, more energized to go back to work on Monday. There would be a day when religious and secular could relax and enjoy each other in natural leisure activity as opposed to the current effort of artificially bringing different kinds of people together for ‘events’ limited in depth and scope. As things stand today, there is no leisure day of the week to hold various national and international conferences and happenings, and so the religious public misses out on countless important experiences and opportunities, while the society at large misses opportunity after opportunity to bridge the religious and cultural divides.

There would be a convenient day to have weddings and assorted smachot, as well as a real weekend for visits to friends and relatives in other parts of the country. There would be a shopping day when malls and kibbutz stores would have an even broader available clientele that would not conflict with the desire to have a national day of rest on Shabbat. Sports players and spectators, religious and secular alike, would be able to pursue their passions, guilt-free.

It is also relevant to note that as Sunday is a day of rest in all the Western world and Friday is a regular day of work, this change would bring us more in sync with international business activity.

Of course there are many reasons why this unoriginal suggestion is not practical. Friday is at best a half day of work and accommodation has to be made for Muslims for whom Friday is a day of prayer. Yet because of the social benefits resulting from a two-day weekend every other Western country has figured out a way to overcome obstacles, which certainly existed in different forms in every country that made the switch.

Ultimately, it’s critical that we decide on priorities. If we maintain the status quo, we ensure the continued fragmentation of our society, as each side pulls in diametrically opposed directions to have Shabbat be its type of day of rest, causing ever-increasing strife and outrage. On the other hand if we recognize that we all need both types of days, we will be taking the most significant step possible toward a harmonious and respectful co-existence.

http://www.jpost.com/Opinion/Op-EdContributors/Article.aspx?id=216889

"נעתיק את מודל יו"ש לנגב; 600 אלף איש יעברו לפריפריה"

"מחצית מחיי גרתי בנגב: מגן הילדים, לבית הספר היסודי, דרך התיכון ועד האוניברסיטה - הכול עשיתי בנגב, בבאר שבע. אמי גרה שם, אחי התגורר שם עד לפני כמה שנים ורוב משפחתי שם. אני עצמי אוהד הפועל באר שבע ומחובר לנגב יותר מכל אחד אחר ולכן אני גם מכיר את הנושאים הפריפריאליים יותר מכל אחד אחר ופועל למען הפריפריה גם ללא קשר לתפקידי הנוכחי", כך מתאר השר לפיתוח הנגב והגליל והמשנה לראש הממשלה (ותושב רמת גן), סילבן שלום, את חיבורו לאזורי הפעילות של משרדו, שמגבש בשנתיים האחרונות חיים של סטארט-אפ בדרך להפוך את הנגב והגליל לדבר החם הבא בנדל"ן וגם בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, בתיירות ובמסחר - כשמטרת העל היא ליישב בתוך עשור 300 אלף תושבים בנגב ו-300 אלף בגליל.



שלום נחוש. הוא מאמין, מדבר על חזון וחדשנות ומתקשר עם קהל הלקוחות והמשקיעים שלו גם דרך המדיה החדשה לסוגיה, מה שהופך אותו לשר הכי מחובר בממשלה הנוכחית.


רכבת העמק והגליל


חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, מתממש כעת דרך תכניות כמו מעבר צה"ל לנגב (עיר הבה"דים, קרית המודיעין וקמפוס התקשוב), בית ספר לרפואה בצפת, רכבת לאילת, הכפלת מסילת הרכבת לבאר שבע המקצרת ל-48 דקות את הנסיעה מממנה לתל אביב, המשך סלילת כביש 6 מבאר שבע עד לצומת הנגב והבה"דים והקמת פארק מוטורי בחצרים, בהשקעת 100 מיליון שקל, שיפעל כפארק תיירות, לפי תוכנית שאושרה בשבוע שעבר.



תקציב הפרויקטים השנתי של המשרד הוא 200 מיליון שקל, אבל בדרכים שונות הוא מצליח להגיע עד מיליארד שקל.



- איך משיגים כסף שכמעט מכפיל פי חמישה את התקציב המקורי?



"המשרד יכול לעסוק בכל תחום ויכול לאגם משאבים של משרדי ממשלה שונים וגופים מהמגזר השלישי, וזה מאפשר להוציא לפועל פרויקטים שהיו תקועים. למשל, בית הספר לרפואה בצפת היה תקוע שבע שנים והנה, באוקטובר הקרוב ייפתחו בו הלימודים; פארק התעשייה נועם בנתיבות היה תקוע שמונה שנים, אחרי שהמדינה השקיעה בו מעל ל-100 מיליון שקל, ואנחנו הצלחנו להביא אליו את מחלבות טרה כמפעל עוגן ולהניע את הפארק כולו; הפארק המוטורי בחצרים, שהוא מסלול מרוצים למכוניות, לאופנועים, עם לימודי נהיגה והכשרה, אושר בשבוע שעבר, לאחר שנות עיכובים.



"על הרכבת לכרמיאל דיברו שנים והאוצר בכלל רצה שם רכבת קלה. בשלב ראשון, הלך משרד התחבורה עם האוצר, אבל אנחנו עשינו הכול כדי שתהיה לשם רכבת כבדה. כינסתי את ראש עיריית כרמיאל ו-40 ראשי רשויות בסביבה והתחלנו להפעיל לחצים על כל מקבלי ההחלטות ובסופו של דבר התקבלה ההצעה שלנו, והשבוע יצאו המכרזים. כבר עובדים על המשך כביש 6 לצומת כברי (אחרי נהריה, בואכה שלומי), שהאוצר בהתחלה עיכב את תכנונו והחל תכנון הרכבת לאילת. אלה כולם פרויקטים שהיו בהקפאה ועכשיו יוצאים אל הפועל".



את המטרה - 600 אלף תושבים לפריפריה בתוך עשור - דוחף שלום, בין היתר, בירידי התיישבות, שאחד מהם נערך בחג סוכות בנמל ת"א ואליו, לדברי השר, הגיעו 15 אלף מתעניינים. אירוע דומה יערך בתחילת חודש מאי בראשל"צ.



"מצוקת הדיור במרכז והמחירים המאמירים הם זרז", הוא אומר, אבל - הוא יודע - זה לא מספיק. "אם לא יהיה מענה לצרכים בתחום הדיור, התעסוקה, החינוך, התשתיות ותרבות הפנאי, אנשים לא יבואו. לכן, אנחנו מקימים עשרות מגרשי כדורסל וכדורגל, מגרשי טניס ואפילו מכוני כושר. במאות כיתות בנגב ובגליל, במקום גיר ולוח יש מסך שעליו כותבים באצבע, ובזכות פרויקט בתמיכת אודי אנג'ל, ילדים שהפסידו שיעור, יכולים להתחבר מהבית לשיעור ממוחשב".



סבסוד קרקע, מימון שכירות



- ובכל זאת, גם בענייני הפריפריה, שומעים בעיקר את האוצר ואת משרד השיכון.



"אפילו אין עיתונאי שמסקר את פעילות המשרד שלנו, ולכן אולי לא 'שומעים' את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אבל עם כל הצניעות, אנחנו מצליחים להביא את משרד האוצר ומשרד השיכון להיות שותפים לחזון שלנו. אנחנו נכנסים עם משרד השיכון לחיזוק כדאיות תמ"א 38 באזורי הפריפריה באמצעות הגדלת תוספת הבנייה לשתי קומות וחצי. עם משרד התמ"ת ומשרד השיכון, אנחנו עובדים על תוכנית להקמת שווקים חדשים ושיפוץ שווקים קיימים, בהשקעה של יותר מ-60 מיליון שקל, המשותפת לשלושת המשרדים. אנחנו משתפים פעולה גם מחוץ לממשלה: חברנו לרוני צארום (בעל השליטה באספן גרופ) שהקים את עמותת יוניסטרים שמעניקה לילדים מהפריפריה חינוך וידע בעולם העסקים".



לאחרונה הניע שלום החלטות לתמרוץ המעבר למגורים בנגב ובגליל: למשל, את המשך סבסוד קרקע לדיור באזורי עדיפות לאומית ומימון בשיעור 75% מעלויות הפיתוח גם ביישובי גדר עירוניים, מימון שכ"ד בגובה 800 עד 1,200 שקל לחודש במשך שנתיים, וסיוע ברכישת דירה למשפחות אנשי צבא. לפני שבוע גם אישרה ועדת השרים לענייני הנגב והגליל מענק בגובה 500 שקל לחודש לסטודנטים שיישכרו דירה בעיר העתיקה בבאר שבע.



שר הבינוי אריאל אטיאס אמר שבנגב יש 62 אלף יחידות-דיור בתכנון ו-32 אלף זמינות, אבל ב-2010 הצליח המינהל לשווק רק 5,400. שלום הגיע בימים אלה להסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל על שינויים שיגבירו את כדאיות רכישת הדירות. למשל, לאפשר לאגודות שיתופיות לגשת למכרזים ולהקים את יחידות הדיור במסגרת היישוב, וכך רוכשי הדירות יתנהלו מול היישוב ולא מול המנהל, לשם קיצור ההליכים.



ועוד דבר: הוחלט על מכרזים ייעודיים לעמותות, בלי השתתפות קבלנים, כדי להפוך יחידות דיור לברות השגה, זאת בשל העובדה שהמגרשים יימכרו לרוכשים במחיר עלות פיתוח ובנייה, בלי תוספת הרווח יזמי. הסכמה נוספת עם המינהל היא לאפשר להציב מבנים יבילים (קראוונים), בשטחים המיועדים למבני ציבור ביישובים עירוניים, ולהשכירם לגרעיני התיישבות. למשל לבוגרי אוניברסיטה, שמעוניינים להישאר סמוך לקהילה שבה התערו בזמן שהתגוררו בכפרי הסטודנטים בזמן לימודיהם. כך נותר פתח לקראת התיישבות קבע.



"אייקון של התיישבות"



כדי לבסס את התיישבות הקבע, נעשים צעדים נוספים: מי שרוצה ללמוד בבית הספר לרפואה בצפת, למשל, חייב לעבור ולהתגורר בגליל, כתנאי קבלה. "אני רוצה להעתיק את מודל יהודה ושומרון, שהוא מודל מצליח, לנגב", מצהיר שלום ומסביר את הסיבה שגייס לשורותיו את פנחס ולרשטיין, מי שהיה יו"ר המועצה האזורית בנימין ומנכ"ל מועצת יש"ע, והציב אותו בראש מינהלת ההתיישבות בנגב ובגליל. "הוא יודע איך בונים, הוא אייקון בתחום ההתיישבות".



- איך זה שמשרד הנגב והגליל יושב בכלל בבית אמות משפט בתל אביב, מול בית האופרה, מעוז הבורגנות העשירה של תל אביב?



"יש לנו שתי זרועות: הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. הראשונה יושבת בבאר שבע והשנייה בפארק התעשייה בר-לב, בין עכו וכרמיאל. המשרד התמקם בבית אמות משפט בקדנציה של שמעון פרס. אני לפחות פעם בשבוע בגליל ופעם בשבוע בנגב, ולפעמים יותר. לפני שבועיים למשל, הייתי בבאר שבע פעמיים ובאותו השבוע גם בעוטף עזה".



- לאן נושבת הרוח מבחינת מחירי הדירות באזורים שלך?



"יש ביקוש אדיר. הוציאו בדימונה 60 יחידות-דיור לשיווק והגיעו 600 פונים, ובירוחם מספר המשתתפים במכרזים הוא פי כמה וכמה ממספר הדירות שמשווקות במכרז. אנחנו נרצה להקים שכונות ייעודיות ופה נכנסת ההסכמה לאפשר לעמותות להתמודד על מכרזים. ראש אכ"א רצה להקים שכונת אנשי קבע וזה נמנע ממנו עד היום, כי הוא לא יכול להתמודד כעמותה במכרז מול קבלנים. ההסכמה שאליה הגענו תאפשר לצבא להתמודד כעמותה ולזכות, ואנשי הצבא מוכנים שהשכונה תהיה גם לאנשי משטרה".



- איך אתם מתמודדים עם התנגדות הירוקים לפרויקטים רבים בגליל ובנגב, עתירי השטחים הפתוחים?



"קודם כל צריך לדאוג לחיים ואחר כך לאיכות החיים. הירוקים התנגדו לעיר הבה"דים ועיכבו את הפרויקט בכמה שנים. הם גם התנגדו בעבר לכביש 6. היום מישהו יכול להעלות על הדעת חיים בלי כביש 6? הארגונים הירוקים מתחרים זה בזה: כל ארגון רוצה להפגין עד כמה הוא שומר על איכות הסביבה יותר מהארגון המתחרה וזה גורר תחרות שהופכת אותם למיליטנטים יותר ויותר. פעילותם חשובה אבל לפעמים הם לא יודעים להפריד בין הרצוי והמצוי".



- גם התקפת הטילים האחרונה על הדרום עלולה לפגוע במומנטום.



"הביטחון הוא חשוב. לפני עופרת יצוקה, אנשים נטשו את היישובים ולקח זמן עד שחזרו. היום אנחנו בתנופה ויש ביקוש - במקומות רבים בדרום אין דירה אחת להשכרה ולמכירה ואנחנו רוצים להמשיך. ישראל הגיבה לאירועים האחרונים, אני לא בעד הסלמה ואני מקווה שלא נצטרך עופרת יצוקה 2 כדי להחזיר את השקט".



- יש קשר בין יוזמתך המדוברת לסוף שבוע ארוך לבין היותך שר הגליל והנגב?



"יוזמת סוף השבוע הארוך היא כולה לטובת הפריפריה. ביום ראשון חופשי אפשר יהיה לטייל בנגב ובגליל וזה ייצור הרבה מאוד מקומות עבודה, יגדיל את הכנסות העסקים שם וזה יאפשר יום משפחה



לאלה שבמתכונת הנוכחית של סוף השבוע לא יכולים לקיים יום משפחה. זה לטובת אנשי הפריפריה גם כי זה מחייב יום לימודים ארוך, מה שיאפשר לנשים בפריפריה להיכנס לשוק העבודה כי הילדים ילמדו עד שעה מאוחרת.



"בעקבות זאת, אמהות מהגליל שעובדות בחצי משרה יוכלו לעבור למשרה מלאה ולהתמודד על משרות ניהול. סופ"ש ארוך יביא הרבה תיירים לנגב ולגליל וכשיבואו לשם תיירים הם יקנו יותר מוצרים ויסתובבו יותר במרכזי המסחר שכבר קיימים שם, זה יאיץ בניית קניונים נוספים".



הולך אחריה אל ארץ הרשתות החברתיות



הפייסבוק-מאניה, המזוהה בין היתר עם רעייתו של שלום, ג'ודי שלום-ניר-מוזס, המיטיבה להתבטא בפלטפורמה זו, הדביקה גם את בן זוגה, השר. שלום מחזיק בשני עמודי פייסבוק, בערוץ יוטיוב בעברית, אנגלית, צרפתית וערבית, בחשבון טוויטר ובאתר רשמי בכתובת נפרדת ברשת. בכולם הוא מקדם את ענייני הנגב והגליל ואת יוזמתו לסוף שבוע ארוך.



בעמוד הפייסבוק האישי שלו יש כ-5,000 חברים, לעמוד הפייסבוק של המשרד יש יותר מ-1,500 חברים ומשרדו הוא מראשוני משרדי הממשלה שמפעילים ערוץ ממותג ביוטיוב, במסגרתו, בין היתר, חושפים אנשי נגב וגליל את בתיהם לגולשים.



בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות בנגב ובגליל מקים המשרד את ה"מחשבונגב", אתר שיספק מידע על שכר דירה, גדלי דירה ממוצעת, ארנונה ונתונים נדל"ניים למי שרוצה לעבור לנגב ולגליל.



החלוציות הדיגיטלית של שלום, שלא משרתת רק את שעות הפנאי שלו, הפכה למושא קנאה בקרב הקולגות הפוליטיים. הוא מעיד: "מן המפורסמות שכל השרים רוצים 'אתר כמו של סילבן שלום', ומבקשים: 'יוטיוב ופייסבוק כמו לסילבן שלום'".


מעמוד החברים הרשמי שלו בפייסבוק למדו לפני שבוע וחצי גולשים על הקשר האישי והיומיומי שלו עם הנגב. הוא תיאר על ה"קיר" את הרגשתו לאחר שטילים מעזה הגיעו לב"ש: "עבורי זה קשה מאוד", כתב, "הטיל פגע בבית הכנסת על שמו של אבי ז"ל, עשרות מטרים מהבית שבו גדלתי. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהירי ייפסק".

לקריאת הכתבה המלאה:

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=660

"סופשבוע ארוך יהפוך את ישראל למדינה נורמלית"

המשנה לראש הממשלה סילבן הציג (יום ה', 17.3.11) בפני בכירי המגזר העסקי את תוכניתו למעבר המשק לסוף שבוע ארוך בימי שבת וראשון. שלום הציג את התוכנית במסגרת ביקורו בנשיאות איגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין. "אתם יכולים להיות פרטנרים משמעותיים בהובלת המהפכה החברתית במדינת ישראל", אמר שלום.

לדברי המשנה לראש הממשלה, מעבר לסופשבוע ארוך בשבת-ראשון - משמע לשבוע עבודה בימי שני עד שישי - יחזק את השתלבותה של ישראל בכלכלה העולמית. "זהו צעד מתבקש מבחינת המשק הישראלי. המהלך יגביר את האינטגרציה של ישראל מול שווקי העולם ויכלול התאמה וסנכרון של ימי המסחר. ענף השירות והמסחר יהיה אחד הענפים המרוויח מהתהליך", אמר.

בנוסף, ציין שלום, קביעת יום שבתון נוסף, יום ראשון שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית, אתרי התיירות, יהיה מהלך אשר הרחיב את הצריכה הפרטית, את ענף התיירות ואת ענפי השירותים. "ביום ראשון הכול יהיה פתוח, המסחר יהיה תוסס, ניתן יהיה לנסוע לטיולים. יום שבתון נוסף ביום ראשון יאפשר לשפר ולהרחיב את תרבות הפנאי. יום שבתון נוסף יאפשר זמן 'איכות' משפחתי רב יותר בו יוכלו הורים וילדים להקדיש זמן לבילויים משותפים", אמר המשנה לראש הממשלה. "מעבר לסוף שבוע ארוך יסייע למדינת ישראל ולכלכלת ישראל ויאפשר לכולם לחזור עם יותר מרץ לאחר שהיה להם סוף שבוע של מנוחה. המהלך יגדיל את הצמיחה, את התפוקה ואת מספר מקומות התעסוקה. מדובר בשינוי חברתי אמיתי".


עוד ציין שלום כי סוף שבוע ארוך ומעבר המשק לשבוע עבודה של חמישה ימים יביא בהכרח להנהגת יום לימודים ארוך אשר יאפשר לשני ההורים לעבוד במשרה מלאה ויביא את מפעלי ההזנה לבתי הספר. "כיום, נשים רבות יכולות לעבוד רק במשרות חלקיות דבר אשר מגביל את התקדמותן והתפתחותן. הנהגת יום לימודים ארוך תסיר מגבלה זו ובזמן שהילדים יהיו בבית הספר, שם יינתנו להם גם ארוחות וגם שיעורי העשרה תוכל האישה להתקדם ולפתח קריירה עצמאית מצליחה", הסביר.

"המהלך יהפוך את מדינת ישראל למדינה נורמלית. יום שבתון נוסף בראשון יאפשר לשפר ולהרחיב באופן משמעותי את זמן התרבות והפנאי, וצפוי להביא להגדלת הרווחה של אזרחי ישראל וזאת מבלי לפגוע במסגרת שעות העבודה הנהוגות כיום", סיכם שלום.

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=654

המשנה לרה"מ סילבן שלום בראיון לגלובס: מאמין שצריך לשנות את שיטת הממשל, לעבור לסוף שבוע ארוך ומכריז כי טוהר מידות הוא מעל הכל.

המשנה לרה"מ סילבן שלום בראיון לגלובס: מאמין שצריך לשנות את שיטת הממשל, לעבור לסוף שבוע ארוך ומכריז כי טוהר מידות הוא מעל הכל.

לקריאת הכתבה המלאה :

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=640

השר סילבן שלום: "ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד"

"ט"ו בשבט מסמל יותר מכל דבר אחר את הצורך של עם ישראל לטעת שורש ולתקוע יתד. בעוד שטלטלה גדולה פקדה את המערכת הפוליטית אמש, באנו לכאן היום לאחד ולחבר את עם ישראל עם הגולן והגליל.


אני שמח להיות איש בשורות אמר השר ובישר לנוכחים על אישור סופי של כל תוכניות הלימודים של בית הספר לרפואה בצפת. מדובר בחלום שמתגשם. בית הספר יתחיל את שנת הלימודים הבאה עם 120 סטודנטים חדשים אשר יצמחו להיות 1000 סטודנטים בתוך חמש שנים. זה הוא פרויקט מחולל שינוי אשר יביא לשדרוג בתי החולים ולתוספת של למעלה מ- 5000 מקומות תעסוקה חדשים. בית הספר לרפואה בצפת יהווה את התשתית לאוניברסיטה רב קמפוסית בגליל.



נמשיך להוביל ולקדם פרויקטים לחיזוק ההתיישבות ולהסרת חסמים, הכל על מנת להגשים את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב.  על פי הנתונים, כ-1000 תושבים נוספים מידי שנה לגולן , הנתון הזה הוא בחזקת מפתח למינוף האזור, אנחנו נמשיך ונייצר עוד כלים ותנאים להבאת מתיישבים חדשים ולצמצום הגירה שלילית" .


ביוזמת המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל,סילבן שלום, הגיעו כ- 1500 עולים חדשים, חיילים, מתיישבים צעירים , יזמי קהילות חינוכיות ואנשי מרכזי הצעירים לטעת עצים בחורשת דליות שברמת הגולן.

המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, יזם כבר בשנת 2000 את חוק משאל העם ואמר היום כי הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. באנו לכאן היום לחזק את שורשינו במקום ולהשאיר גולן פורח ומשגשג לדורות הבאים.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל בשנה האחרונה מספר ארועים לחיזוק ההתיישבות בגליל, לשני ירידי התיישבות וקליטה הגיעו כ-20 אלף תושבים וכ-2500 משפחות החלו כבר בתהליכי קליטה בישובי הגליל. " אנחנו צריכים להשביח את הגליל והגולן, למקסם את הפוטנציאל לשנות את התפיסה אצל התושבים שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובגליל ובגולן יש איכות חיים שלא קיימת בשום מקום אחר"

בחודשים האחרונים נשרפו ברחבי הגולן כ-70 דונמים של יערות וחורש טבעי, אחת המשימות שהציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היא לסייע בשיקום היערות באזור במטרה לשמור על איכות וסביבה ירוקה. "

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=616

המשנה לרה"מ, סילבן שלום: למאיר דגן מגיע לקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים.

השבוע סיים את תפקידו ראש המוסד מאיר דגן לאחר 8 שנים של שירות משמעותי למדינת ישראל ולבטחונה.

מאיר דגן סיים שירות משמעותי למען בטחון מדינת ישראל. שירות שהחל בצה"ל עם הקמת סיירת רימון ולאחריו פיקוד על אזור דרום לבנון במלחמת שלום הגליל, פיקוד על חטיבה 188 וקבלת עיטור העוז על שירות משמעותי בו נפצע פעמיים. לאחר מיכן כיהן בתפקידים משמעותים נוספים בשרות הבטחון של ישראל, כרמ"ט ראש השב"כ וכמפקד יחידה 504.

לפני 8 שנים קיבל על עצמו את תפקיד ראש המוסד לתפקידים מיוחדים בתקופה זו תרם רבות לבטחון ישראל ופעל ימים כלילות על מנת לשמור את האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בתקופה זו הצליח דגן להחזיר את ההילה של המוסד ואת כוח ההרתעה של ישראל.

לכן השבוע לאחר טקס הפרידה שערכנו לדגן בישיבת הממשלה החלטתי להמליץ על דגן על מנת שיקבל את פרס בטחון ישראל למפעל חיים. ולמחרת כתבתי מכתב בנושא לשר הבטחון בו המלצתי בחום על מועמדותו של דגן לקבל את הפרס עוד השנה.

http://silvan-shalom.co.il/article.php?id=612

המשנה לרה"מ השר סילבן שלום:"דרושה חשיבה אזרחית"

בשבוע שעבר נפל דבר במדינת ישראל. טרגדיה קשה פקדה אותנו, מחירה הכבד עדיין מהדהד ועם תוצאותיה נאלץ להתמודד עוד שנים רבות. השריפה בכרמל, חשפה לעיני כל הזנחה מתמשכת של נושאי הפנים במדינה. מצב שירותי הכבאות הוא סימפטום של תופעה מדאיגה אשר יש לתת עליה את הדעת. היו שזעקו על מצבו המידרדר של המערך, אך לא היה מי שישמע. הנושא לא הצליח לחדור אל יומני החדשות וכותרות העיתונים בין עוד ידיעה מדינית ועוד ספין פוליטי. עלינו לדעת כי כל עוד לא נטפל בשורש הבעיה עלולים להתרחש עלינו אסונות נוספים שלאחריהם שוב נרכין ראש ויהיו שיזעקו כי הכתובת היתה על הקיר.

צריך להודות ביושר, בשנתה ה-63 של מדינת ישראל הגיע הזמן לנהלה ובעיקר להשקיע בה גם מבפנים ולא רק מבחוץ. ממשלות ישראל, נבחרות מזה דורות על בסיס מדיניות החוץ והביטחון שהן מציגות. בבחירות, אנו נותנים קולנו למפלגה המשקפת את עמדותינו בנושא חוץ וביטחון. בכך, אנו למעשה נותנים מנדט לממשלה אשר הציפיות שלנו ממנה הן כי היא תמלא אחר הבטחותיה בנושאי חוץ וביטחון.

וכך, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה מאז היווסדנו, השואב כוחו מהכרעת העם, מקדיש 90% מזמנו לנושאי חוץ וביטחון ו-10% נוספים להישרדות פוליטית. בל נטעה, העיסוק בנושאים מדיניים ובנושאי ביטחון הוא בלתי נמנע, אני יודע, הייתי שם, הן כסגן שר ביטחון, שר אוצר ושר חוץ - אך הפיתוי לעסוק רק בנושאים אלה גדול מההכרח האמיתי. על מנת לעמוד מול האיומים מחוץ עלינו לדאוג לחוסן חברתי, לעוצמה פנימית, מבית.

אם במבחן בינלאומי היה יוצא הצבא פחות מהממוצע ממדינות ה-OECD, כפי שדורגה ישראל בנוגע להישגי תלמידים במתמטיקה, מדעים וקריאה, עוד באותו היום היינו עדים לדרישה להגדלת התקציב תחת הטענה כי עלינו לשמר את יתרון הכוח. עליונותנו הצבאית מבטיחה את ביטחוננו אך חינוך, השכלה גבוהה, שירותים רפואיים, יישוב הארץ וצמצום פערים הם אשר יבטיחו את עצם קיומנו.

ללמוד מבן-גוריון

יישוב הגליל והנגב ופיתוחם אינו סלוגן לשלט חוצות, הוא הכרחי להמשך התפתחותנו וצמיחתנו כמדינה, לביסוס מעמדנו באזור. כבר עם הקמת המדינה זיהה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את החשיבות ביישוב הארץ כולה ואמר: "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי!" בן גוריון התייחס אמנם לנגב בדבריו, אך המסר תקף לאזורי הפריפריה באשר הם.

הגליל מתפתח, השנה אנו מגשימים חלום, לאחר שהיה תקוע חמש שנים, הבאנו לפתיחתו של בית הספר לרפואה החמישי בישראל אשר יוקם בצפת. בית הספר לרפואה יצא לדרך וההרשמה נפתחה השבוע. נביא את כביש 6 עד צומת כברי, את הרכבת עד כרמיאל ונביא אותה עד קרית שמונה; השקנו 413 כיתות חכמות בגליל, הכנסנו את תוכנית סיסמה לכל תלמיד לכ-50 בתי ספר, הקמנו עשרות גרעיני התיישבות המביאים את הצעירים הן למרחב הכפרי והן לעירוני, אנו משתתפים במענקי פיתוח ומסייעים ובסבסוד קרקעות.

גם ב 2011 נמשיך בקידום פרויקטים רבים, על מנת לממש את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. במימוש חזון זה נעוצה המשכיותה של המדינה כולה. יישוב ופיתוח הגליל והנגב קריטי לעתידה של המדינה לא פחות מנושאים אחרים ועליו לזכות בהתייחסות הראוה לו כחלק מהמרקם הכולל שיקבע את גורל המדינה כולה.

הגיע הזמן לעשות שינוי מחשבתי, שינוי מדיניות ולצד העיסוק בנושאי חוץ וביטחון להעלות בדחיפות את הנושאים האזרחיים לראש סדר היום הציבורי, להקצות להם משאבים ראויים, להשקיע בהם בטרם תבוא הדרישה לוועדת חקירה נוספת.

המאמר כפי שפורסם באתר YNET



"דווקא הגיע זמן הנגב" מאמרו של המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום

ממשלות העבר אמנם חטאו בהזנחת הפריפריה, אך לאורך כל תפקידי פעלתי למען הנגב והגליל מתוך הבנה כי יש לשנות את הדיסקט. השר שלום עונה למאמר נגדי של מר שני.

ועידת הנגב שהתקיימה בשבוע שעבר בבאר שבע לא הייתה עוד ועידה. ועידת הנגב העלתה על סדר היום נושאים חשובים המעסיקים את תושבי האזור והיוותה מראה חשובה למציאות היומיומית איתה מתמודדים תושבי הנגב. הוועידה העלתה סוגיות חשובות שמעסיקות את תושבי הנגב שנים ארוכות אך ללא פתרון.
חזון הפרחת המדבר - תמיד מציאותי

ממשלות העבר חטאו בהזנחת הפריפריה אך לאורך כל תפקידי הן כחבר כנסת והן כשר בממשלה פעלתי למען הנגב והגליל מתוך הבנה כי יש לשנות את הדיסקט. יש לשנות את סדרי העדיפויות. כך היה למשל כשחברת חוצה ישראל לא חשבה שזה כלכלי להמשיך את כביש 6 עד באר שבע וכשר אוצר החלטתי לממן זאת מכספי המדינה והיום קטע כביש זה הוא חינם או כשניסו לבטל את ההטבות במס לתושבי הנגב וכשר אוצר סירבתי בתוקף והן לא בוטלו וכך גם היום כשהוציאו את אילת וקריית שמונה מהרפורמה לכבישים ורכבות והצבעתי נגד. תמיד ניתן לעשות יותר אך צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. עם כניסתי לתפקיד הצגתי את חזון ההתיישבות בנגב. הבאת עוד 300 אלף תושבים לנגב עד שנת 2020. כמי שגדל בבאר שבע, חזון הפרחת המדבר נראה לי תמיד מציאותי.

אנחנו מחוייבים לתת סיוע
למרות הספקנים הרבים ולמרות שתושבי הפריפריה שבעו מדיבורים, השנה האחרונה מוכיחה להם כי עברנו מדיבורים למעשים. אין ספק שיש מכשולים רבים בדרך, ישנם כאלו שפחות מאמינים בנגב ושמים מקלות בגלגלים. אך היום בתפקידי כשר לפיתוח הנגב והגליל אני מנסה לשנות את התפיסה המוטעית על הנגב ולהגביר את העשייה למען הפיכת הנגב למה שהוא באמת – נכס לאומי למדינת ישראל.

היום יותר מתמיד אנו עדים לצעירים רבים עם יוזמה חלוצית. אני קורא לזה ציונות שנות ה-2000. צעירים מהתנועות המיישבות, מתנועת אור שפועלים מתוך ציונות אמיתית ראויה לשבח, כפרי סטודנטים של עמותת איילים שמצליחים לשלב בין התיישבות למעורבות חברתית קהילתית. כל אלה הם מקור השראה לכולנו והם העתיד של הנגב.
כדי שנוכל לתרגם את ההשראה למעשים אנו מחויבים לתת להם את הסיוע הנדרש כדי שיוכלו לעורר עוד ועוד צעירים להגיע לנגב או לחילופין להשאיר את אלו שכבר שם.

בשנים האחרונות הנגב עובר שינוי חיובי. יותר ויותר אנשים מבינים את הפוטנציאל הטמון באזור. שינוי מחשבתי זה הוא חשוב ביותר אך הוא לא מספיק. לא מספיק שאדם ירצה להישאר בנגב או לעבור לנגב, צריך גם לתת לו את הכלים על מנת שגם יוכל לבצע זאת.
הנגב מהווה מרחב הזדמנויות למגוון אוכלוסיות צעירות שכבר מזהות את הפוטנציאל הקיים בו. כ-40 אלף סטודנטים חיים היום בנגב, לומדים במוסדות אקדמאיים מהמובילים בישראל שפועלים בדרום. חלקם חיים בנגב מאז ומעולם וחלקם הגדול מגיע לנגב ממרכז הארץ.


זו הזדמנות חד-פעמית.

אל אלפי הסטודנטים מצטרפות משפחות הקבע. אותן משפחות שיעתיקו את מקום מגוריהן מהמרכז לדרום כחלק ממעבר בסיסי צה"ל דרומה. זהו פרויקט מחולל שינוי, שאנחנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל נדרשים לתת לו את המענה האזרחי ההולם, כדי שיושלם בהצלחה. זו הזדמנות חד פעמית להעביר אלפי משפחות, חזקות, איכותיות נוספות לנגב. אלו ישתלבו במרחב העשייה המתפתחת של הדרום- אותו מרחב שיש להשקיע בו כדי שייצר הזדמנויות שונות וייחודיות.
עידוד התיישבות חדשה וחיזוק ההתיישבות הקיימת היא הבסיס לתהליך ארוך של כל שינוי שנרצה להביא לנגב. אם לא יהיו כאן אנשים מה הטעם.

הצעירים בישראל בגילאים 18-35 מהווים 27% מהאוכלוסייה במדינה. 27% אחוז שנמצאים בשלב הקריטי של חייהם, עם ההחלטות החשובות ביותר בחייהם-למה שלא נסייע להם לקבל את ההחלטות כאן. למה שצעיר שגדל כאן לא ירצה להמשיך ולבנות כאן את ביתו. התשובה לכך טמונה במילה אחת: השקעה. הגיע הזמן שנראה בפרויקטים חשובים אלו שמטרתם לעשות שינוי דרמטי בנגב השקעה ולא הוצאה.

בשנה האחרונה אנו פועלים לקידומם של פרויקטים בתחומים שונים שאמורים להוביל לשינוי המיוחל. העברת בסיסי צהל לדרום, הקמתו של שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים, הקמת גרעיני התיישבות, העתקת מפעלים לדרום, סבסוד מגרשים ועלויות הפיתוח ועוד.
רק באמצעות פרויקטים אלו נוכיח כי אנחנו מאמינים בנגב לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. אם אנחנו נאמין בנגב נוכל לגרום גם לתושבים להאמין בנגב. אין דרך אחרת.
* המאמר פורסם באתר וואלה בתאריך 28/3/2010

"בין נבטים למגידו- למה להקים שדה תעופה בינלאומי בנבטים"

ממשלת ישראל החליטה להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף. מדובר בהחלטה דרמטית, וקביעת מיקום שדה התעופה הנוסף, דרמטית אף יותר. הבחירה מתמקדת כעת בין מגידו לנבטים ואנחנו נמצאים ברגע ההכרעה.



גילוי נאות, גם הנגב וגם הגליל, שניהם בניי. פיתוח הנגב ופיתוח הגליל חשובים לי באותה המידה. כשקיבלתי את תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל הצבתי לי יעד: הבאת 300 אלף תושבים לנגב ו-300 אלף תושבים לגליל. רבים הרימו גבה כששמעו את המספרים, אך אני דבק בהם היום יותר מתמיד. בלי חזון אין עשייה ואין ספק שהקמת שדה תעופה שני יעזור להגשים את החזון.


השאלה שאנו צריכים לשאול היום היא האם תתקבל החלטה מחוללת שינוי שתפתח את אזור הדרום כולו, או האם תתקבל החלטה שתדכא חבל ארץ אחר ותוביל לסבל סביבתי אקולוגי וחברתי. אין עוררין על כך שלמדינת ישראל דרוש, ובהקדם, שדה תעופה בינלאומי נוסף כאשר מספר הנוסעים יעלה על 12 מיליון בשנה (כיום המספר 10.5 מיליון), ויפה שעה אחת קודם. בעוד הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף במגידו נתקלת בהתנגדות עזה של התושבים, החוששים לפגיעה באיכות חייהם, הרי שבנגב משוועים לפרויקט בסדר גודל כזה מזה שנים.


כבר היום אפשר ללמוד על ההשפעות הסביבתיות של שדה תעופה בינלאומי. מיליון וחצי אזרחים החיים בסמוך לנתב"ג יכולים לספר לתושבי עמק יזרעאל, עפולה והאזור איך זה מרגיש.

ראשי הרשויות והתושבים בצפון מתנגדים להקמת שדה תעופה במגידו בעוד בנגב כולם בעד הקמת שדה תעופה בנבטים. טיסות לילה יתאפשרו בנבטים בעוד במגידו לא. שדה תעופה במגידו עלול להיתקל בבעיות ביטחוניות לאור הקרבה לקו הירוק, בעוד שדה תעופה בנבטים לא ייתקל בבעיות כאלו.


התשתיות בשדה התעופה בנבטים קיימות והן החדישות ביותר בענף התעופה. מסלול המראה הארוך ביותר במזרח התיכון מאפשר נחיתות והמראות של כל סוגי המטוסים, מערך העזר והלוגיסטיקה הוא ברמה הגבוהה ביותר. היתרונות הללו, שגלומים בהקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים, ישדרגו את מערך התעופה בישראל ולא על חשבון פגיעה באיכות חיים של תושבים.


שדה תעופה בנגב כבר קיים. עכשיו יש להתאימו ולהפכו לשדה תעופה בינלאומי עם טרמינל שיספק מאות אלפי מקומות עבודה נוספים, יפתח את הכלכלה המקומית, יחשוף מאות אלפי תיירים (הצפי לתיירות נכנסת לים המלח בשנת 2011 עומדת על 1.5 מיליון תיירים) למכמני הדרום.


שדה תעופה בנבטים הוא פרויקט מחולל שינוי. פרויקט שיעודד התיישבות בנגב, יחזק את ההתיישבות הקיימת ויעזור להשיג את היעד של הבאת 300 אלף תושבים נוספים לנגב בעשור הקרוב.


ההכרה בחשיבות פתיחתו של שדה בינלאומי נוסף לנתב"ג קיימת, המשמעות של הקמת שדה תעופה בנגב ידועה, המיקום הרלבנטי מובן, עכשיו נשאר לרתום את כולם למאמץ משותף לפרויקט הלאומי.

*המאמר נכתב על ידי המשנה לראש הממשלה סילבן שלום ופורס בעיתון הכלכלי ובאתר גלובוס

הקשר בין ביטחון, פיתוח כלכלי והתהליך המדיני

שלום כלכלי הוא זרז לשלום מדיני . שלום כלכלי הוא יסוד חשוב ביציבות במזרח התיכון. אבל! שלום כלכלי לעולם לא יהיה תחליף לשלום מדיני – אלא מקביל לו/משלים.

ישראל מנהלת את המרוץ לשלום בכמה חזיתות: סוריה, הפלסטינאים והעולם הערבי והמוסלמי המתון (טוניס/מרוקו/מדינות המפרץ ועוד).כל החזיתות הן חשובות ליצירת יציבות אזורית. כל החזיתות חשובות ליצירת שלום מדיני וכלכלי כאחד.האחד שלוב בשני והאחד מניע את השני.

כשר חוץ פעלתי רבות מול העולם הערבי והמוסלמי המתון מתוך חשיבה כי הידוק היחסים איתן יוביל ליצירת לחץ על המדינות הקיצוניות תומכות הטרור.

מדיניות זאת הוכיחה את עצמה בתקופתי כשר חוץ יצרנו קשרים עם מדינות שלא היה לנו קשר איתן לפני כן (ביקור היסטורי בטוניס, מרוקו, מאוריטניה ועוד..) היו רבים שביקרו אותי וטענו שמדובר בבזבוז זמן יקר – כי כל עוד אין התקדמות בסוגיה הפלסטינית אין שום טעם לפנות למדינות אחרות. היום כולנו יודעים כמה זה כן חשוב, וכן נכון. לצערי מדיניות זאת הופסקה עם סיום תפקידי. התוצאה היא חוסר התקדמות בנושא הפלסטיני וגם ניתוק קשרים עם מדינות אחרות.

צריך לזכור: השלום עם ירדן ומצרים התאפשר לאחר שאנוואר סאדאת הצהיר לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים, ועם ירדן התאפשר לאחר שהמלך חוסיין המנוח הכריז על קץ הסכסוך והכיר בזכות הקיום של ישראל. מדינות רבות מכירות בקיומה של ישראל ואנו חייבים להדק את הקשר איתן. קשר זה יעודד ויפעיל לחץ על אחרות שטרם קיבלו את ההחלטה לקשר עם ישראל.

ממשלת ישראל מוכנה לנקוט בצעדים אמיתיים למען השלום. לצערי הרב ישראל מוכנה אבל הפלסטינים מפחדים. הפלסטינים טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה להגיע לשלום אמת. הפלסטינים כבר מבינים כי הדרך לשלום איננה כרוכה רק במשא ומתן מדיני אך הם טרם קיבלו את ההחלטה האמיצה לממש זאת.

ישראל מנסה לפעול מול הפלסטינים בשני מישורים במקביל – המישור המדיני והמישור הכלכלי.שלום כלכלי הוצג במערכת בחירות האחרונה כיעד אסטרטגי של ממשלת הליכוד. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שלום כלכלי הוא אמצעי למינוף משא ומתן. החשש, המוטעה לצערי, של הפלסטינים שדיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני עדיין קיים.

צעד ראשון במימוש יעד זה הוא בהקמת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. היום יותר מתמיד האווירה, הנכונות והתנאים לשלום כלכלי ומדיני קיימים. שיתוף פעולה כלכלי יכול להוביל לשינוי דרמטי במזרח התיכון. הפלסטינים עדיין חוששים כי דיאלוג כלכלי יבוא על חשבון הדיאלוג המדיני – וזאת טעות לחשוב כך. התועלת שתהיה לאזרח הפשוט משיתוף פעולה כלכלי הוא גורם חשוב ביותר במימושם של הפרויקטים כגון זה שאנו חונכים היום. שיתוף הפעולה האזורי הוא נדבך חשוב בתהליך של הבאת יציבות ורווחה כלכלית לאיזור.

שיפור רמת החיים של התושבים הפלסטינים יסייע בהקטנת הכדאיות לעימות, לעידוד מתינות,לבניה הדרגתית של אמון ואופק של תקווה. בקשר שבין ישראל והרשות הפלסטינית תמיד אפשר לעשות יותר. גם מדינת ישראל יכולה לעשות יותר. האשמה היא לא רק בצד השני. אבל צריך שניים לטנגו. ממשלת ישראל מחוייבת להניע את התהליך המדיני והכלכלי.

מחוייבותי כשר המופקד על שיתוף פעולה אזורי היא להסיר את החסמים, לצלוח את המכשולים ולהביא למימושם של הפרויקטים. נפגשתי עם שר הכלכלה הפלסטיני, באסם חורי (שנאלץ בעקבות פגישה זו להתפטר ) זו הייתה הפגישה הראשונה בין שר פלסטיני לשר ישראלי מאז הרכבת הממשלה. הפגישה הוכיחה כי יש רצון אך גם חשש גדול, ולצערי הרב החשש גובר על הנכונות. החשש כי שיח כלכלי יבוא על חשבון השיח המדיני גבר . למרות זאת אני יכול לומר כי אנחנו ממשיכים לעשות ולפעול למען הפלסטינים, למען שיפור מצבם הכלכלי.

רק לאחרונה פתחנו את מעבר ג'נין לכלי רכב של ערבים ישראלים, פתיחת המעבר מקדמת את פיתוח הכלכלה הפלסטינית, ע"י הכנסת ערבים ישראלים לערים פלסטיניות שישמשו ככוח קניה ומאפשרת תנועה של מאות כלי רכב במעבר מידי יום בין ישראל לעיר ג'נין.כמו כן, הגדלנו את מכסות הבשר ומוצרי החלב לבקשתם.

פרוייקטים כלכליים בין שני הצדדים תרומתם לא רק ביצירת אמון הבנה ושיתוף פעולה אלא בסופו של דבר הם מנוע צמיחה חשוב. בניגוד לכל העולם שבו הצמחיה שלילית, הצמיחה ברשות היא יותר מחיובית ועומדת על 8%.

בתפקידי כשר לשיתוף פעולה אזורי אני מחוייב לפעילות שוטפת ויומיומית לקידום האינטרסים המשותפים והמיזמים המשותפים בינננו לבין שכנינו. אני מאמין כי שלום כלכלי הוא לא רק סיסמא. שיפור הכלכלה הפלסטינית תחזיר את התקווה לצעירים תיתן להם סיבה ללכת בדרך הנכונה, בדרך האנושית וההגיונית. יש לעודד את חפצי החיים ולא את חפצי המוות וההרס ולכן המאמץ חייב להיות משותף הרצון חייב להיות הדדי.

אנו פועלים לקידום יחסי הסחר והכלכלה מול הרשות הפלסטינית ומדינות שכנות. באמצעות פרויקטים אלו נוכל לבנות אמון בין שני הצדדים, צעד חשוב בקידום התהליך המדיני. ממשלת ישראל כבר עשתה את הצעד הראשון. ממשלת ישראל הקימה את המשרד לשיתוף פעולה אזורי שאני עומד בראשו. כל תפקידו וייעודו של המשרד הוא לתרגם את החזון למעשים. אני מאמין שזה אפשרי. על העם הפלסטיני להכריע אחת ולתמיד לצד מי הם רוצים לחיות: לצד טרור ואלימות או שקט יציבות וביטחון אישי.

* נאום השר שלום בכנס הרצליה 2010

"העסקת עובדים זרים בישראל פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות"

המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום התייחס לסוגיית העובדים הזרים בישראל ואמר : "צריך להגיד את האמת ולא רק מה שרוצים ונוח לשמוע. הראשונים שנפגעים מהעסקתם של העובדים הזרים הם השכבות החלשות, ערביי ישראל והעובדים הפלסטינים. מי שמנצל עובדה זאת הם המעסיקים שמעסיקים את העובדים הזרים ללא זכויות סוציאליות וללא משכורת ראויה.

השר שלום התייחס בכנס יפו לעתיד היחסים בין ישראלים לערבים, ולדו הקיום בניהם. המשנה לראש הממשלה סילבן שלום: "הטיפול בפריפריה צריך להיות ללא קשר ליהודי או לא יהודי. צריך לאפשר לכל אדם באשר הוא שוויון הזדמנויות. על מנת שזה יקרה יש לעשות שינוי בסדרי העדיפויות. כדי להוביל לצמצום פערים אנו חייבים לעשות שני דברים: שינוי אמיתי בסדרי עדיפויות והשקעה בחינוך. לא הכול במדינת ישראל זה חוץ וביטחון. יש נושאי פנים כמו נגב גליל, חינוך, בריאות ורווחה שיש להקצות למענם את התקציב הראוי.

אין ספק שמדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים אך כמי שהיה שר אוצר אני אומר לכם אפשר וצריך לעשות יותר בנושאי פנים.

אני מאמין בנוסחה אחת. צמצום פערים בהשכלה = צמצום פערים בהכנסה = צמצום פערים חברתיים. תמיד עסקתי בחינוך ובקידום החינוך. הובלתי את החוק לפתיחת שערי האוניברסיטאות ללא קשר לציון הבגרות והפסיכומטרי, יוזמה שהובילה לפתיחת המכללות. יזמתי וחוקקתי את חוק זכויות התלמיד, חוק זכויות הסטודנט, חוק זכויות המורה וחוק הפיקוח על המכונים הפסיכומטריים.

גם היום כשר לפיתוח הנגב והגליל אני מקדם פרויקטים לצמצום פערים בחינוך. רק לפני מספר ימים אישר המל"ג את הקמתו של בית הספר לרפואה בצפת. אחרי חמש שנים שבהם הנושא היה תקוע הצלחנו לגייס את האוצר וכל הגורמים הרלוונטיים על מנת להביא להקמתו של בית הספר. הקמת בית הספר תאפשר לעוד 70 סטודנטים ללמוד רפואה, יצור עוד כ-500 מקומות עבודה, יגדיל את הסגל האקדמי מהגליל, ישדרג את בתי החולים באזור ויחולל מהפיכה אמיתית בגליל.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל פרויקטים רבים שמטרתם להביא לשינוי אמיתי לתושבי הפריפריה, לא משנה אם הם יהודים או ערבים. כיתות חכמות, מרכזי צעירים, כפרי סטודנטים, הכשרות מקצועיות, שדרוג אזורי תעשייה ועוד פרויקטים רבים יסייעו בהבאת השינוי.

אני מאמין מאוד בדו קיום, בשילוב בין יהודים וערבים. דו הקיום אפשרי אם רק נדע שעם כל הכבוד לנושאי חוץ וביטחון, נושאי הפנים חשובים לא פחות. כשנדע לעשות את השינוי הזה בסדרי העדיפויות זו תהיה מהפיכה אמיתית".

כנס ישראל לצעירים 2009

אוכלוסיית הצעירים בני 18-35 נמצאים בצומת דרכים חשוב ומכריע בחייהם . בצומת זה הם צריכים לקבל החלטות קרדינאליות על עתידם - להתמקד בהשגת השכלה, דאגה לתעסוקה, דיור, משכנתא, נישואים, הקמת משפחה ועוד. בדרכם להגשמת יעדים אלה הם נתקלים בקשיים ומכשולים .

הגיע העת להציב את נושא זכויות הצעירים על סדר היום הציבורי ולתת לו מענה מערכתי, לאומי ראוי.

'כנס ישראל לצעירים' המתקיים זו השנה השנייה יערך השנה בבירת הנגב באר שבע, מטרתו להעביר מסר ברור כי לצעירים בישראל יש מקום מרכזי ומשפיע על סדר היום הלאומי והחברתי.

הצעירים במדינת ישראל הם המשאב האנושי החשוב ביותר לעתידה של ישראל. הדור צעיר שהוא מדהים, ובעל מערכת ערכים ומוסר עמוקה, נתקל בקשיים רבים במציאת מקום ראוי בחברה הישראלית. חובתנו לדאוג כי הנכס האנושי שנמצא כאן, הפוטנציאל האדיר, ימצא את מקומו כאן ולא ינטוש למדינות אחרות. עתיד המדינה תלוי לא רק בחוזקה הביטחוני אלא גם בחוזקה האנושי.

יש להחזיר את הצעירים למרכז סדר היום הציבורי. רק כך, נאפשר את החזרת אמון הדור הצעיר. רק כך נוכל לחדש את הקשר בין הציבור לנבחריו, בין המדינה לאזרחיה.

כמשנה לראש הממשלה אני פוגש את הצעירים מקרוב ורואה עד כמה הם חדורי מוטיבציה ורצון להשפיע. ישנה נהירה, רצון והתגייסות מדהימה של צעירים מכל הארץ, להיות חלק מהמפעל הציוני וליישב את הנגב והגליל.

צעירים רבים שותפים לחזון התיישבות זה ומוכנים לעשות רבות כדי להביא למימושו. נפגשתי עם צעירים רבים שהביעו נכונות לבוא לפריפריה אך הם זקוקים לעזרתנו. לא מספיק לגרום לחדשים להגיע. צריך לאפשר להם גם לאלו שחיים במקום, לחיות את חייהם ולהתפתח .

כשר לפיתוח הנגב והגליל הצבתי לי ליעד להביא עוד 300 אלף תושבים לנגב ועוד 300 אלף תושבים לגליל. הצבתי לי ליעד לתת מענה ראוי לצרכי הצעירים, דיור, תעסוקה, השכלה, תרבות ופנאי וזאת כדי שאוכל לעודד את הבאתם של חדשים והשארת הקיימים.

הכנס הוא חלק ממחויבותי ארוכת השנים לצעירים, כמי שחוקק את חוק זכויות הסטודנט, חוק זכויות התלמיד, חוק הפיקוח על המכונים הפסיכומטרים, הגדיל את מספר המתמחים הצעירים לשניים במשרדי עו"ד וחוקק את חוק מס הכנסה השלילי שמטיב בעיקרו עם האוכלוסיה הצעירה, אני מרגיש מחויב לצעירים ולקידומם בחברה הישראלית.

חובתנו כחברה ליצור מוטיבציה בקרב הדור הצעיר לקחת חלק בתהליכים דמוקרטיים, ולעצב את מנהיגות העתיד במדינת ישראל. כיעד מרכזי של הכנס אנו רואים בטיפוח תקוות הצעירים בעתיד המדינה והצגת אלטרנטיבה אנושית ראויה להנהגת המדינה בעתיד.

סילבן שלום
המשנה לראש הממשלה,

נשיא כנס ישראל לצעירים

קישור לאתר הכנס:

 http://www.kenes-israel.org/index.php 

"בטחון זה חשוב, אך יש לשנות סדרי עדיפויות "

"המטרה שלנו היא להביא עוד 300 אלף איש לגליל ועוד 300 איש לנגב עד שנת 2020"

כשאני אומר שזו המטרה שלנו, אומרים לי למה אתה מכריז על מספר כל כך גדול, אחרי זה יבחנו אותנו וישפטו אותנו ואני עונה שאנחנו יכולים לעשות את זה אם נהיה כולנו מחויבים לאותה המטרה. נמצאים כאן הערב מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ומנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורנה הוזמן בכור, ביחד עם הממשלה כולה אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה על שינוי בסדרי העדיפויות שלנו. אם נמשיך באותה מתכונת של העברת כל הכסף רק לביטחון לא יישאר כסף למה שהיינו רוצים שיקרה וזה כלכלה.

אני לא אומר שהביטחון הוא לא נושא חשוב, כיהנתי בשורה של תפקידים שחשפו אותי לנושא ואני יודע שלא כל תקציב הביטחון הוא ביטחון. יש דברים שאפשר לעשות אחרת וצריך לעשות אחרת וצריך להבין שהפוטנציאל של קיומנו כאן הוא פיתוח הנגב והגליל, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשאיר אנשים שם ולהביא אנשים חדשים ואת זה נעשה באמצעות פרויקטים מחוללי שינוי .

לפני מספר שעות סיימתי פגישה עם ועדה בנושא הקמת בית ספר לרפואה בצפת, זה יהיה העוגן להקמת אוניברסיטה בגליל. אני לפעמים אומר לחברי בנגב -אתם אנשים מאושרים יש לכם בית חולים מצוין, אוניברסיטה ורכבת לשמחתי היה לי חלק בהחלטה על הרחבת כביש 6 והרכבת אבל לתושבי הגליל אין את הדברים האלה והקמתם לוקחת זמן. בגליל אין להם רכבת ולא אוניברסיטה. בימים האלה ממש צפויה להתקבל ההחלטה על הפרויקטים הללו ואין ספק שפרויקט כמו רכבת לגליל הוא פרויקט מחולל שינוי. אנחנו רוצים לעשות את הכל כדי שאנשים יוכלו לגור שם בתנאים טובים ועדיין לעבוד רחוק אני מאמין שזה אפשרי. קחו לדוגמה את הרכבת לאילת, כשאני מדבר בארה"ב או באירופה על רכבת של 170 ק"מ הם צוחקים, אצלם זה משהו שאפשר לעשות תוך שנה וחצי, אצלנו לא. מתמזמזים בקבלת החלטות ויש גופים אינטרסנטיים שזה יפגע בהם ולכן הם מעכבים. נוכחותכם כאן הערב בכנס הזה מהווה בעבורי את השינוי, אבל השינוי הזה קורה גם על ידי תנועות חוץ פרלמנטריות, את המעשה הזה הצליחה לעשות תנועת אור והיא הדביקה את כולם - הממשלה והציבור הם הצליחו להביא גרעינים וצעירים.

אנחנו צריכים לחשוב גם מה עושים ברמה השוטפת, אנחנו הולכים עם הסוכנות היהודית לקחת את כל מרכזי הקליטה בנגב ובגליל ולהביא קבוצות צעירות שיתיישבו שם, אנחנו פועלים להקמת יישובים חדשים, רק לאחרונה קיבלה הממשלה החלטה היסטורית על גרעיני התיישבות ואנחנו צריכים לתת להם את התקווה שדברים הולכים לקרות.

בתקופה הקרובה נצא לתוכנית אדירה עם משרד התמ"צ בראשות בנימין (פואד) בן אליעזר לשדרוג אזורי תעשייה ולשדרוג שווקים בנגב ובגליל. אנחנו נייצר תעסוקה דיור חינוך ואפילו תרבות פנאי, אנחנו נעזור להקים אפילו מכוני כושר כדי לקדם תרבות פנאי. אנחנו עובדים בימים אלה ביחד עם משרד הביטחון על מנת לתת את המענה האזרחי להעברת בסיסי צהל לנגב, לאותם אנשי קבע יש נשים עובדות שרוצות לדעת מה יהיה איתן, החלטנו על הקמת מרכז הסברה שייתן מענה אחד מרוכז לכולם. כל אחד יוכל ללמוד במרכז הזה מה האפשרויות שלו בתחום התעסוקה ובתחום החינוך .

עם זאת, לצערי לא תמיד הממשלה עובדת בסנכרון מלא, בעוד אני נלחם למתג את הנגב, המשרד לביטחון פנים מייצר תמונה של המערב הפרוע בנגב כדי לקבל תוספת תקציב, אנחנו צריכים להפסיק לדבר בכמה קולות.

לסיום אני רוצה להודות לפרופ' נוריאל רוביני על בואו לישראל ועל המחוייבות שלו לנושא ההתיישבות. אני יודע שהיית בעבר בישראל אבל אני חושב שהביקור הזה מיוחד, כי באת לעודד את כל האחרים בנושא ההתיישבות ואני מודה לך במיוחד על בואך ועל המחוייבות שלך, שאני בטוח שתסחוף רבים.

http://www.silvan-shalom.co.il/