יום פטירת רחל אימנו-" מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך... ושבו בנים לגבולם"

המשנה לראש הממשלה מברך את עשרות האלפים שהגיעו להשתתף בהילולת רחל אמנו בבית לחם.

המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל: יום פטירתה של רחל אמנו שחל ב-י"א בחשון, מסמל יותר מכל את הכיסופים, הגעגועים והתקווה לשיבת ציון וליישובה של ארץ ישראל.

הנביא ירמיה מבטיח לבני ישראל היוצאים לגלות, כי שוב ישובו למולדתם ולארצם. "מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך...ויש תקווה לאחריתך...ושבו בנים לגבולם" (ירמיה ל"א).

זכינו אנו לראות במו עינינו את התגשמות הבטחתה של רחל אימנו, שבנו לנחלת אבותינו ביהודה ובשומרון בבנימין ובהר חברון. שבנו על מנת להישאר בנחלת אבותינו ואימותינו.

כשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת ישראל אני פועל למימוש תקווה זאת, למימוש התיישבות בכל חלקי הארץ ככלל ולהתיישבות בנגב ובגליל בפרט.

"הזית הוא סמל לשלום, סמל לסובלנות, סמל לעמידות" - פסטיבל הזית 2009

הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.מאז ומתמיד מסמל עץ הזית את השלום בגלל היונה שהביאה עלה זית שסימל את סיומו של המבול והחורבן." ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה זית טרף בפיה; וידע נח כי קלו המים מעל הארץ" (בראשית ח' י"א). לעץ הזית משקל סגולי, לא רק בתכונותיו, אלא בסמליות שלו, בשורשיות ובחיבור לקרקע כמו גם בהפקת השמן –שמשמש הן לריפוי, למאור וכן למאכל.

הזית הוא סמל לשלום, סמל לסובלנות, סמל לעמידות. אלו גם המסרים של אירועי הפסטיבל ,מסרים של שלום וסובלנות בין כל תושבי הגליל. מסיק הזיתים,הוא דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה חזק ואיתן בין היהודים, המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים, הצ'רקסים, והבדואים- שכולם, חיים כאן בגליל זה לצד זה.

כולם מתאחדים סביב הזית- שהוא אחד המשאבים הטבעיים הבולטים בחבל ארץ ייחודי זה. לא בכדי זכה הזית למעמד בכורה מבין כל העצים, הוא מרכיב מרכזי בתרבות החומרים בימי קדם, והוא גם בסיס הכלכלה המקומית בגליל- שנאמר- "אין הבית עומד אלא על שני דברים הללו- הזית והתאנה" )ירושלמי, ביכורים ס"ג, ד(.

הגליל, מימי קדם ועד ימנו אנו, הוא מרכז ייצור שמן הזית הגדול ביותר בארץ ישראל. ענף הזיתים, ותעשיית שמן הזית הוא מקור פרנסה לאלפי משפחות בגליל.
פסטיבל ימי הזית, הוא הזדמנות לחגוג את מה שיש לגליל להציע. תושבי הגליל פותחים את בתיהם ומזמינים אותנו אליהם. לאזרחי ישראל זו אפשרות להתארח בבתי הבד ובבתי המגורים העתיקים של היהודים, הערבים והצ'רקסים. זו הזדמנות להיחשף לתרבויות אחרות, להכיר, ללמוד ולקבל.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל משקיע מיליוני שקלים מידי שנה באתרי התיירות בגליל בגלל הייחודיות שלו . כשר לפיתוח הנגב והגליל אני גאה ללוות את פסטיבל הזית ולתמוך בו. אין לי ספק שהצלחתו תקדם ותתרום רבות לשגשוג ענף הזית, תעודד ותסייע להתפתחות התיירות בגליל.

אסיים במדרש הקושר את הזית בהמשילו אותו לעם ישראל:" מדוע נמשלו ישראל לזית? אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות" (שמות רבה ל"ו).

אני כולי תקווה שהאווירה של שיתוף הפעולה, האחווה וקירוב הלבבות, שיוצר פסטיבל ימי הזית, בין המגזרים השונים, תחלחל לכל תחומי החיים ותאפשר את המשך צמיחתו של חבל ארץ זה, לטובת כל תושביו .

עולים לגליל

יש נטייה לצמצם את כל בעיותיה של מדינת ישראל לתחום הביטחוני. החשיבה שהובילה אותנו כל השנים הייתה שאם נפתור את בעיות הביטחון, יבואו על פתרונן כל הבעיות האחרות. הביטחון הוא חשוב אך לפנינו משימות רבות וחשובות לא פחות. משימת השמירה על מדינת ישראל וגבולותיה היא חשובה, אך גם עיצוב פניה של מדינת ישראל.

ממשלות ישראל הקודמות, שגם אני הייתי חבר בהן, לא ראו בטיפול בנושאי פנים ככלל ובטיפול בנושא הפריפריה בפרט, יעדים לאומיים. במשך שנים מדינת ישראל הייתה מדינה שגבולותיה ירושלים-תל אביב. את הטעות הזאת זיהתה הממשלה הקודמת והיום מטרתנו להוביל לשינוי אמיתי בסדרי העדיפויות. ממשלת ישראל הכריזה על הפריפריה כאזור עדיפות לאומית, והחליטה על קידומה בתחומי החינוך, התעשייה, השלטון המקומי, התעסוקה והתשתיות. משמעותה של הכרזה זו חד-משמעית: סדרי העדיפויות הלאומיים במדינה עומדים להשתנות. כשר לפיתוח הנגב והגליל הצבתי יעד להביא עוד כ-300 אלף תושבים לגליל ו-300 אלף תושבים לנגב עד שנת 2020. עידוד התיישבות חדשה וחיזוק ההתיישבות הקיימת הוא תנאי ראשון ובסיסי לשינוי אמיתי בפריפריה. רק אם נגרום לאזרחי המדינה לראות בפריפריה אלטרנטיבה ראויה, נוכל לשנות את פני הגליל והנגב באמת.


אני מאמין שחזון מוביל לעשייה וכדי שנוכל להפוך את החזון למציאות אנו פועלים יום יום לקידומם של פרויקטים מחוללי שינוי. פרויקטים כמו הקמת אוניברסיטה בגליל, הקמת בית ספר לרפואה בצפת, הרחבת כביש 6 עד לצומת כברי בצפון, רכבת לכרמיאל ולקרית שמונה, עידוד צעירים להישאר בגליל ועוד, אלא לא חלומות אלה מציאות אפשרית. פרויקטים אלו יובילו ליצירת מקורות תעסוקה רבים, להגברת הנגישות, לחיזוק העסקים הקיימים ולפתיחתם של חדשים. פרויקטים אלו נמצאים על הנייר כל כך הרבה שנים וזהו אבסורד שעד היום לא נמצא התקציב למימושם. הגיע הזמן שנשנה את הדיסקט ונבין שהגליל הוא לא רק מקום של נופש אלא גם מקום שכדאי לחיות בו. הגליל הוא חבל ארץ שמשלב בתוכו תרבויות רבות ויוצר פסיפס מרתק שמעטים כמותו בעולם. אין שום סיבה שמקום שמושך אליו אנשים, מכל העולם, לא ימשוך אליו גם אנשים ממרכז הארץ. המשרד לפיתוח הנגב והגליל מוביל בחודשים הקרובים שתי ועידות מרכזיות. ועידת הגליל ו-וועידת הנגב. שתי הוועידות הן הזדמנות חשובה שבה אנו מעלים על סדר היום הציבורי את הסוגיות החשובות שהגליל והנגב מתמודדים עמן. זו הזדמנות להציג את תוכנית העבודה שתטפל בבעיות השונות כדי לממש את הפוטנציאל של אזורים אלו. סוגיות כגון השקעה בתשתיות, דיור לזוגות צעירים, יצירת מקורות תעסוקה והשקעה בתרבות ופנאי הן פרמטר מרכזי בהחלטתו של אדם אם לעבור לפריפריה או לא. ועידת הגליל שמתקיימת היום תדון בנושאים הללו תוך מתן דגש לבעיה העיקרית בגליל והיא בעיית התעסוקה. כדי שנוכל לעודד אנשים לבנות את ביתם בגליל אנו מחויבים לתת להם את האפשרות להתפרנס בכבוד.