סילבן שלום - Silvan Shalom
The Vice Prime Minister of Israel
יום שני, 29 באוקטובר 2012
נאום המשנה לרה"מ סילבן שלום בקונגרס היהודי ישראלי שנערך בירושלים
בהכרזת העצמאות אותה קרא דוד בן גוריון, בה' באייר תש"ח, הוא הקריא טקסט כמעט מושלם- למעט משפט אחד
• אחד המשפטים שהוא קרא, שהפכו לשם דבר, הוא: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל"
• שלוש המילים האחרונות במשפט, נשמעו כמו יצירת יש מאין
• כאילו באנו לפה, בפעם הראשונה, בתולדות האומה היהודית והקמנו מדינה חדשה מאפס, תוך נישול של עם קודם מאדמתו
• אבל, הרי, זו לא האמת
• חשוב לזכור שהיהודים מעולם לא עזבו את ארץ ישראל
• כך לדוגמא גילה הנשיא יצחק בן צבי, שהיה גם היסטוריון, שביישוב פקיעין, בגליל, התקיימה נוכחות יהודית רציפה לאורך כל הדורות
• הייתי לפני מספר שנים בבאר שבע ושם חגגו 60 שנים לעיר, דבר שהטריד אותי מאוד
• האם עלינו לחגוג רק 60 שנים לעיר באר שבע?
• הרי באר שבע היא כבר בת 3700 שנים, עוד מתקופתו של אברהם אבינו
• עם ישראל כבר ישב בבאר שבע לפני אלפי שנים ולפיכך אינו חוגג עשרות שנים להתיישבות יהודית אלא אלפי שנים
• אם אנחנו מדברים על 64 שנים למדינת ישראל, זה אומר, בהכרח, שהיה פה מישהו לפנינו
• והרי העם היהודי קשור לארץ ישראל מזה אלפי שנים
• את הדבר הזה הבין הקונגרס הציוני העולמי, כאשר פסל את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי באוגנדה
• מנחם אוסישקין, ממובילי ההתנגדות לתוכנית אוגנדה, אמר כי ללא ארץ ישראל, אין טעם בהקמת בית לאומי ליהודים
• הקונגרס הציוני העולמי, אשר היה כתובת למיליוני יהודים ברחבי העולם, שם לעצמו מטרה לחזק את הקשר בין היהודים ובין הארץ ממנה גלו אבות אבותיהם
• קצת קשה להאמין, אבל מקבילה ישראלית לקונגרס הציוני העולמי לא הייתה קיימת עד כה
• הקונגרס היהודי ישראלי בא למלא בדיוק את החלל הזה
• החזון והמטרה הראשונה שעומדת בפני הקונגרס היהודי ישראלי הוא "קידום העיקרון של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי"
• בהקשר זה, אנחנו חייבים להזכיר לכל מדינות העולם, כאשר הם מחרימים מוצרים ישראלים על רקע טריטוריאלי, כי לא כובשים ולא זרים אנחנו
• מדינת ישראל הוקמה בארץ ישראל, ערש האומה היהודית
• כפי שיהודים חיים בשלום ובביטחון כלכלי בתל אביב, כך גם הם צריכים לחיות בשלום ובביטחון כלכלי ביהודה ושומרון
• החרמת סחורות, על רקע זהות המוכר ומוצאו, מחזירה אותנו לימים אפלים בהיסטוריה, שאליהם אסור שנחזור
• הסחורה המיוצרת ביהודה ושומרון מספקת פרנסה לאלפי משפחות, יהודיות ופלסטינאיות כאחד
• החרמת המוצרים מנסה לחזק את התושבים הפלסטינאים, אך למעשה פוגעת במטה לחמם, כמו גם בפרנסתם של התושבים היהודים ומוליכה אלפי משפחות לחרפת רעב
• עלינו לעמוד כאיש אחד ולהכריז כי לא ניתן לדבר לקרות וכי פגיעה במוצרים מיהודה ושומרון, היא פגיעה במדינת ישראל ובריבונותה
• בדיוק בשביל מאבקים מסוג זה הוקם הקונגרס היהודי ישראלי
• המטרה היא שמירה על אחדותו של העם היהודי, הן בארץ והן בתפוצות וחיזוק הקשרים בין הקהילות, בכדי למנוע עוולות מסוג זה
• אבל, מעבר לכך, הקונגרס היהודי ישראלי שם לעצמו מטרות נוספות, הקשורות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל
• אחת מאותן מטרות היא צמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל
• המחאה החברתית, אשר פרצה בקיץ האחרון ואשר הוכיחה כי סדר היום החברתי אזרחי הוא פה בכדי להישאר, הובילה לדאגה לנושאים חברתיים נוספים
• צמצום הפערים, אשר הלכו והתרחבו בשנים האחרונות, הפך להיות דגל מרכזי ונושא בוער לאזרח הממוצע במדינת ישראל
• הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, אשר במהלכם הגיעו לקו הגמר שני יו"ר חברתיים, רק חיזקו את הטענה כי סדר יום חדש עומד על הפרק
• התרעתי על הנושא זמן רב לפני פריצתה של המחאה החברתית בקיץ האחרון
• התרעתי על כך, שלא ייתכן מצב בו תקציב הביטחון גדל מספר רב של פעמים במהלך השנה האחרונה
• כל הגדלת תקציב כזו הגיעה על חשבונם של הנושאים האזרחיים: חינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה.
• טוב שהקונגרס היהודי ישראלי ישמש ככלב שמירה, בכדי לוודא שהנושא החברתי לא יורד מסדר היום וימשיך להוות אבן פינה בסדר היום של מדינת ישראל
• אבקש לסיים בדבריו של זאב ז'בוטינסקי, שאמר: "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין שלי', זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם"
• טוב שקמו לז'בוטינסקי יורשים, אשר שמים את טובתה של מדינת ישראל ועם ישראל בראש סדר העדיפויות
• אני מאחל למר ולדימיר סלוצקר הצלחה רבה ואני תקווה שבמאמץ משותף נעשה ונצליח
• נאחל בהזדמנות זו גם שנה טובה ומבורכת לעם היהודי ולמדינת ישראל: "תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה"
• אחד המשפטים שהוא קרא, שהפכו לשם דבר, הוא: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל"
• שלוש המילים האחרונות במשפט, נשמעו כמו יצירת יש מאין
• כאילו באנו לפה, בפעם הראשונה, בתולדות האומה היהודית והקמנו מדינה חדשה מאפס, תוך נישול של עם קודם מאדמתו
• אבל, הרי, זו לא האמת
• חשוב לזכור שהיהודים מעולם לא עזבו את ארץ ישראל
• כך לדוגמא גילה הנשיא יצחק בן צבי, שהיה גם היסטוריון, שביישוב פקיעין, בגליל, התקיימה נוכחות יהודית רציפה לאורך כל הדורות
• הייתי לפני מספר שנים בבאר שבע ושם חגגו 60 שנים לעיר, דבר שהטריד אותי מאוד
• האם עלינו לחגוג רק 60 שנים לעיר באר שבע?
• הרי באר שבע היא כבר בת 3700 שנים, עוד מתקופתו של אברהם אבינו
• עם ישראל כבר ישב בבאר שבע לפני אלפי שנים ולפיכך אינו חוגג עשרות שנים להתיישבות יהודית אלא אלפי שנים
• אם אנחנו מדברים על 64 שנים למדינת ישראל, זה אומר, בהכרח, שהיה פה מישהו לפנינו
• והרי העם היהודי קשור לארץ ישראל מזה אלפי שנים
• את הדבר הזה הבין הקונגרס הציוני העולמי, כאשר פסל את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי באוגנדה
• מנחם אוסישקין, ממובילי ההתנגדות לתוכנית אוגנדה, אמר כי ללא ארץ ישראל, אין טעם בהקמת בית לאומי ליהודים
• הקונגרס הציוני העולמי, אשר היה כתובת למיליוני יהודים ברחבי העולם, שם לעצמו מטרה לחזק את הקשר בין היהודים ובין הארץ ממנה גלו אבות אבותיהם
• קצת קשה להאמין, אבל מקבילה ישראלית לקונגרס הציוני העולמי לא הייתה קיימת עד כה
• הקונגרס היהודי ישראלי בא למלא בדיוק את החלל הזה
• החזון והמטרה הראשונה שעומדת בפני הקונגרס היהודי ישראלי הוא "קידום העיקרון של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי"
• בהקשר זה, אנחנו חייבים להזכיר לכל מדינות העולם, כאשר הם מחרימים מוצרים ישראלים על רקע טריטוריאלי, כי לא כובשים ולא זרים אנחנו
• מדינת ישראל הוקמה בארץ ישראל, ערש האומה היהודית
• כפי שיהודים חיים בשלום ובביטחון כלכלי בתל אביב, כך גם הם צריכים לחיות בשלום ובביטחון כלכלי ביהודה ושומרון
• החרמת סחורות, על רקע זהות המוכר ומוצאו, מחזירה אותנו לימים אפלים בהיסטוריה, שאליהם אסור שנחזור
• הסחורה המיוצרת ביהודה ושומרון מספקת פרנסה לאלפי משפחות, יהודיות ופלסטינאיות כאחד
• החרמת המוצרים מנסה לחזק את התושבים הפלסטינאים, אך למעשה פוגעת במטה לחמם, כמו גם בפרנסתם של התושבים היהודים ומוליכה אלפי משפחות לחרפת רעב
• עלינו לעמוד כאיש אחד ולהכריז כי לא ניתן לדבר לקרות וכי פגיעה במוצרים מיהודה ושומרון, היא פגיעה במדינת ישראל ובריבונותה
• בדיוק בשביל מאבקים מסוג זה הוקם הקונגרס היהודי ישראלי
• המטרה היא שמירה על אחדותו של העם היהודי, הן בארץ והן בתפוצות וחיזוק הקשרים בין הקהילות, בכדי למנוע עוולות מסוג זה
• אבל, מעבר לכך, הקונגרס היהודי ישראלי שם לעצמו מטרות נוספות, הקשורות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל
• אחת מאותן מטרות היא צמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל
• המחאה החברתית, אשר פרצה בקיץ האחרון ואשר הוכיחה כי סדר היום החברתי אזרחי הוא פה בכדי להישאר, הובילה לדאגה לנושאים חברתיים נוספים
• צמצום הפערים, אשר הלכו והתרחבו בשנים האחרונות, הפך להיות דגל מרכזי ונושא בוער לאזרח הממוצע במדינת ישראל
• הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, אשר במהלכם הגיעו לקו הגמר שני יו"ר חברתיים, רק חיזקו את הטענה כי סדר יום חדש עומד על הפרק
• התרעתי על הנושא זמן רב לפני פריצתה של המחאה החברתית בקיץ האחרון
• התרעתי על כך, שלא ייתכן מצב בו תקציב הביטחון גדל מספר רב של פעמים במהלך השנה האחרונה
• כל הגדלת תקציב כזו הגיעה על חשבונם של הנושאים האזרחיים: חינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה.
• טוב שהקונגרס היהודי ישראלי ישמש ככלב שמירה, בכדי לוודא שהנושא החברתי לא יורד מסדר היום וימשיך להוות אבן פינה בסדר היום של מדינת ישראל
• אבקש לסיים בדבריו של זאב ז'בוטינסקי, שאמר: "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין שלי', זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם"
• טוב שקמו לז'בוטינסקי יורשים, אשר שמים את טובתה של מדינת ישראל ועם ישראל בראש סדר העדיפויות
• אני מאחל למר ולדימיר סלוצקר הצלחה רבה ואני תקווה שבמאמץ משותף נעשה ונצליח
• נאחל בהזדמנות זו גם שנה טובה ומבורכת לעם היהודי ולמדינת ישראל: "תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה"
יום ראשון, 10 ביוני 2012
יום ראשון, 2 באוקטובר 2011
השר שלום ברשת ב' על נאום אובמה:"אני חושב שהנאום הזה היה באמת נאום של תמיכה גורפת בעמדה הישראלית"
אסתי פרז: שלום לשר, המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, ליכוד.
השר סילבן שלום, המשנה לרה"מ: שלום וברכה.
אסתי פרז: ספר על ההתרשמות שלך מנאומו של אובמה אתמול, נאומו הלא פרו-ישראלי אלא הישראלי אפשר להגיד.
השר סילבן שלום: טוב, אני חושב שהנאום הזה היה באמת נאום של תמיכה גורפת בעמדה הישראלית, אבל זה לא רק בעמדה הישראלית אלא בעובדה של ההכרה שבעצם ישראל היא המשענת היחידה שיש לארצות הברית ולמערב כולו במזרח התיכון, האביב הערבי שהביא להזזתם הצידה של מנהיגים פרו-מערביים כמו מובארק ובן עלי לא הצמיח במקומם מנהיגים עם גישה פרו-מערבית אלא אולי להיפך, ואני חושב שהיום בעיצומו של המאבק שהמערב מנהל מול איראן על השליטה במזרח התיכון, שהוא אולי האיזור הכי חשוב ביותר בעולם בגלל שצינור החמצן של העולם נמצא כאן, כל עתודות הנפט ל150 השנים הבאות, הם הבינו שהאפשרות היחידה שיש להם במזרח התיכון היא הישענות על ישראל, זה לא רק ארצות הברית דרך אגב, זה גם אירופה, גם היא חלק מהעניין הזה, גם היא צריכה אנרגיה לטווח ארוך. ודבר נוסף, הם גם לא היו בטוחים שמדינה פלשתינית תביא לכך שהכוחות המתונים שם ייקחו את השליטה ואולי אם יהיו בחירות, והפעם זה גם לנשיאות, יהיה זה דווקא החמאס שינצח. ולתת לאיראן אפשרות של גישה יבשתית מאיראן לעיראק, סוריה, ירדן שאולי גם תיפול כתוצאה מזה, ויהודה ושומרון אחרי שיש להם כבר את עזה ואולי ייקחו את מצרים, זה דבר כמובן שאי אפשר להעלות על הדעת. אני חושב שזה יחד עם שילוב ידידות למדינת ישראל, אובמה דרך אגב...
אסתי פרז: אגב, למי צריך להודות על הנאום המאוד ישראלי הזה של אובמה? לראש הממשלה שאולי עשה עבודת הקדמה טובה? אולי הצוותים שלו? אולי הדיפלומטיה הישראלית? אולי אביגדור ליברמן?
השר סילבן שלום: אין ספק שיש כאן הצלחה וההצלחה הזאת היא הצלחה ברורה מאליה, היא מוכחת אתמול בדברים שלו מילה למילה שהעמדה הישראלית התקבלה שמהלך חד-צדדי הוא לא נכון, שזה מנוגד להסכמי אוסלו, שזה עלול להביא למהלכים חד-צדדיים מצידה של ישראל, שזה עלול להביא אולי לפגיעה מדינית ביטחונית וכלכלית בפלשתינים ובאיזור, ואני חושב שהתוצאה הזאת היא תוצאה טובה. העניין הוא שזה עוד לא נגמר, יש עדיין מאבק מאחורי הקלעים לגבי מועצת הביטחון, אם יהיו את אותם תשעה קולות או לא יהיו את אותם תשעה קולות. צריך להסביר את זה אולי למאזינים, יש 15 מדינות במועצת הביטחון שהן חברות במועצת הביטחון, כדי להעביר החלטה על מדינה פלשתינית לא מספיקים שמונה קולות אלא צריכים תשעה קולות. כך שאם יהיו רק שמונה בעד והשבעה האחרים יכולים כולם להימנע, עדיין ההצעה הזאת לא עוברת. ולכן יש מאבק על המדינות על מי יצטרף לאותם חמש מדינות בטוחות שתומכות בהצעה הפלשתינית, צריך גם לזכור שזה עלול להגיע גם לעצרת האו"ם, ואולי שם להכרה במדינה לא חברה, כך שהמאבק עדיין קיים, הוא עדיין בעיצומו. אבל מה שכן ההצלחה היא גדולה, זה להביא את העולם החופשי, את העולם המערבי, להבין שבעצם הדרך היחידה היא דרך המשא ומתן שהפלשתינים נמנעו ממנו שנתיים וחצי.
אסתי פרז: זהו, ואולי זה הכי חשוב, אחרי הנאומים ואחרי המאבקים הדיפלומטיים, ואחרי ההצלחות האלה החלקיות בינתיים, שהנשיא אובמה אמר, ובצדק, אין קיצורי דרך לשלום. זאת אומרת בסופו של דבר הצדדים יהיו צריכים לשבת למשא ומתן בדרך זו או אחרת, אם הם רוצים באמת שלום, אם הם רוצים באמת שתי מדינות לשני עמים. אז איך מקדמים את העניין הזה? איך מקדמים את המשא ומתן? הרי הוא תקוע כל כך הרבה זמן.
השר סילבן שלום: אני חושב שההכרה שזה רק בדרך המשא ומתן זה הכרה מאוד מאוד חשובה, ודרך אגב הוא נתן לזה גם שתי דוגמאות אם את זוכרת מאתמול, גם את צפון אירלנד וגם את דרום סודאן, והוא אמר שהמשבר בצפון אירלנד נפתר ודרום סודאן הוקמה ושתיהן זה לא היה דרך האו"ם אלא במשא ומתן ישיר בין הצדדים, דבר שהוביל בסופו של דבר להסכמות. כך שהמבחינה הזאת הוא אמר ששתי הדוגמאות האלה מוכיחות שהדרך היחידה היא משא ומתן.
אסתי פרז: אז איך אנחנו יכולים לתרום להנעת המשא ומתן?
השר סילבן שלום: אני חושב שתרמנו תרומה אדירה, צריך להבין, הייתה כאן אסטרטגיה מאוד ברורה, אסטרטגיה פלשתינית להגיע לספטמבר 2011, לאותה הכרזה באו"ם או הכרה באו"ם, והדרך היחידה עבור הפלשתינים לעשות את זה היא להימנע ממשא ומתן, כי אם היה משא ומתן, היו אומרים להם תעשו את זה דרך משא ומתן ולא דרך מהלך חד-צדדי. ולכן, הם הציבו שורה של תנאים, כולם זוכרים אותם, בהתחלה את ההכרה במדינה הפלשתינית, הם טענו וביקשו מנתניהו להכיר במה שכבר הכירו כל קודמיו, ולאחר נאום בר אילן הם הציבו דרישה שלא הציבו בפני אף אחד וזה היה עשרה חודשי הקפאה שגם אותם הם לא ניצלו למשא ומתן. אני חשבתי אז שזה לא נכון כי זה לא יוביל לשום דבר, וגם לאחר מכן, כאשר לא עשו שום דבר, הם באו עם דרישות נוספות של הקפאה ושל קווי 67'' ושל ירושלים. וגם עכשיו, כאשר הם מדברים על משא ומתן הם רוצים להתמקד, וזה, דווקא יש להם כן תמיכה לצערי הרב, להתמקד רק בנושא הטריטוריאלי בשלב הראשון ולהשאיר את כל הנושאים האחרים לדיון אחר כך, קרי לקבל את כל השטח, להגיע לגבולות ורק לאחר מכן לדון בשאלת הפליטים, בשאלת ירושלים.
אסתי פרז: איפה הכדור עכשיו? בידיים של מי?
השר סילבן שלום: אני חושב שההחלטה של הקוורטט היום, יש לה משמעות גדולה מאוד, הקוורטט אמור לצאת עם הודעה לחידוש המשא ומתן, הקוורטט, גם כאן צריכים להסביר, זה כל העולם, הקוורטט זה ארבע, זה ארצות הברית, זה רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם. האו"ם זה שאר העולם. כך שהיום העולם כולו הולך להוציא נוסחה איך אפשר להתניע את המשא ומתן, כמובן שיש לזה חשיבות, היה ניסיון בעבר לעשות את זה, כאשר ארצות הברית עמדה על כך שזה יהיה מתווה אובמה כולו, לא רק 67'' כמו שרוצים שאר החלקים של קוורטט, שזה יהיה על בסיס קווי 67'', אלא גם הכרה בישראל כמדינה יהודית, ההתנעה הזאת, יש לה כמובן חשיבות, אם הפלשתינים יהיו מוכנים לקבל את ההחלטה הזאת, החלטה אסטרטגית, ולהתניע את המשא ומתן, אני חושב שאנחנו אמרנו שנתיים וחצי שאנחנו רוצים לעשות את זה וצריכים לעשות את זה, אני מאמין שאפשר גם להתקדם, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה ביטחונית, מבחינה מדינית פוליטית זה כמובן יותר מורכב, יותר מסובך, אבל כשמדברים זה תמיד עדיף על פני מצב שבו לא עושים את זה, ואני חושב שבמהלך כולו ארצות הברית עכשיו מחזירה לעצמה גם את עמדת ההנהגה, זה היה גם מבחן כוח עבורה, האם אבו מאזן שאפילו הוא לא ראש מדינה יכול להיות זה שממרה את פיה של ארצות הברית כשכל העולם האחר מסתכל. אני חושב שארצות הברית היום החזירה לעצמה בצורה די מרשימה את עמדת ההובלה וזה דבר שהוא טוב למשא ומתן כי בסופו של דבר כל ההסכמים, כל ההסדרים, כמעט כולם, היו בחסות ארצות הברית, בתיווכה של ארצות הברית, בתמיכתה של ארצות הברית, כאשר היא הגורם היחיד שיכול היה להשפיע על שני הצדדים. כך שחיזוקה של ארצות הברית זאת בשורה טובה לתהליך השלום.
אסתי פרז: השר סילבן שלום, תודה רבה.
השר סילבן שלום: תודה רבה גם לכם ואני אנצל את ההזדמנות להגיד שנה טובה לכם ולכל המאזינים.
אסתי פרז: שנה טובה.
השר סילבן שלום, המשנה לרה"מ: שלום וברכה.
אסתי פרז: ספר על ההתרשמות שלך מנאומו של אובמה אתמול, נאומו הלא פרו-ישראלי אלא הישראלי אפשר להגיד.
השר סילבן שלום: טוב, אני חושב שהנאום הזה היה באמת נאום של תמיכה גורפת בעמדה הישראלית, אבל זה לא רק בעמדה הישראלית אלא בעובדה של ההכרה שבעצם ישראל היא המשענת היחידה שיש לארצות הברית ולמערב כולו במזרח התיכון, האביב הערבי שהביא להזזתם הצידה של מנהיגים פרו-מערביים כמו מובארק ובן עלי לא הצמיח במקומם מנהיגים עם גישה פרו-מערבית אלא אולי להיפך, ואני חושב שהיום בעיצומו של המאבק שהמערב מנהל מול איראן על השליטה במזרח התיכון, שהוא אולי האיזור הכי חשוב ביותר בעולם בגלל שצינור החמצן של העולם נמצא כאן, כל עתודות הנפט ל150 השנים הבאות, הם הבינו שהאפשרות היחידה שיש להם במזרח התיכון היא הישענות על ישראל, זה לא רק ארצות הברית דרך אגב, זה גם אירופה, גם היא חלק מהעניין הזה, גם היא צריכה אנרגיה לטווח ארוך. ודבר נוסף, הם גם לא היו בטוחים שמדינה פלשתינית תביא לכך שהכוחות המתונים שם ייקחו את השליטה ואולי אם יהיו בחירות, והפעם זה גם לנשיאות, יהיה זה דווקא החמאס שינצח. ולתת לאיראן אפשרות של גישה יבשתית מאיראן לעיראק, סוריה, ירדן שאולי גם תיפול כתוצאה מזה, ויהודה ושומרון אחרי שיש להם כבר את עזה ואולי ייקחו את מצרים, זה דבר כמובן שאי אפשר להעלות על הדעת. אני חושב שזה יחד עם שילוב ידידות למדינת ישראל, אובמה דרך אגב...
אסתי פרז: אגב, למי צריך להודות על הנאום המאוד ישראלי הזה של אובמה? לראש הממשלה שאולי עשה עבודת הקדמה טובה? אולי הצוותים שלו? אולי הדיפלומטיה הישראלית? אולי אביגדור ליברמן?
השר סילבן שלום: אין ספק שיש כאן הצלחה וההצלחה הזאת היא הצלחה ברורה מאליה, היא מוכחת אתמול בדברים שלו מילה למילה שהעמדה הישראלית התקבלה שמהלך חד-צדדי הוא לא נכון, שזה מנוגד להסכמי אוסלו, שזה עלול להביא למהלכים חד-צדדיים מצידה של ישראל, שזה עלול להביא אולי לפגיעה מדינית ביטחונית וכלכלית בפלשתינים ובאיזור, ואני חושב שהתוצאה הזאת היא תוצאה טובה. העניין הוא שזה עוד לא נגמר, יש עדיין מאבק מאחורי הקלעים לגבי מועצת הביטחון, אם יהיו את אותם תשעה קולות או לא יהיו את אותם תשעה קולות. צריך להסביר את זה אולי למאזינים, יש 15 מדינות במועצת הביטחון שהן חברות במועצת הביטחון, כדי להעביר החלטה על מדינה פלשתינית לא מספיקים שמונה קולות אלא צריכים תשעה קולות. כך שאם יהיו רק שמונה בעד והשבעה האחרים יכולים כולם להימנע, עדיין ההצעה הזאת לא עוברת. ולכן יש מאבק על המדינות על מי יצטרף לאותם חמש מדינות בטוחות שתומכות בהצעה הפלשתינית, צריך גם לזכור שזה עלול להגיע גם לעצרת האו"ם, ואולי שם להכרה במדינה לא חברה, כך שהמאבק עדיין קיים, הוא עדיין בעיצומו. אבל מה שכן ההצלחה היא גדולה, זה להביא את העולם החופשי, את העולם המערבי, להבין שבעצם הדרך היחידה היא דרך המשא ומתן שהפלשתינים נמנעו ממנו שנתיים וחצי.
אסתי פרז: זהו, ואולי זה הכי חשוב, אחרי הנאומים ואחרי המאבקים הדיפלומטיים, ואחרי ההצלחות האלה החלקיות בינתיים, שהנשיא אובמה אמר, ובצדק, אין קיצורי דרך לשלום. זאת אומרת בסופו של דבר הצדדים יהיו צריכים לשבת למשא ומתן בדרך זו או אחרת, אם הם רוצים באמת שלום, אם הם רוצים באמת שתי מדינות לשני עמים. אז איך מקדמים את העניין הזה? איך מקדמים את המשא ומתן? הרי הוא תקוע כל כך הרבה זמן.
השר סילבן שלום: אני חושב שההכרה שזה רק בדרך המשא ומתן זה הכרה מאוד מאוד חשובה, ודרך אגב הוא נתן לזה גם שתי דוגמאות אם את זוכרת מאתמול, גם את צפון אירלנד וגם את דרום סודאן, והוא אמר שהמשבר בצפון אירלנד נפתר ודרום סודאן הוקמה ושתיהן זה לא היה דרך האו"ם אלא במשא ומתן ישיר בין הצדדים, דבר שהוביל בסופו של דבר להסכמות. כך שהמבחינה הזאת הוא אמר ששתי הדוגמאות האלה מוכיחות שהדרך היחידה היא משא ומתן.
אסתי פרז: אז איך אנחנו יכולים לתרום להנעת המשא ומתן?
השר סילבן שלום: אני חושב שתרמנו תרומה אדירה, צריך להבין, הייתה כאן אסטרטגיה מאוד ברורה, אסטרטגיה פלשתינית להגיע לספטמבר 2011, לאותה הכרזה באו"ם או הכרה באו"ם, והדרך היחידה עבור הפלשתינים לעשות את זה היא להימנע ממשא ומתן, כי אם היה משא ומתן, היו אומרים להם תעשו את זה דרך משא ומתן ולא דרך מהלך חד-צדדי. ולכן, הם הציבו שורה של תנאים, כולם זוכרים אותם, בהתחלה את ההכרה במדינה הפלשתינית, הם טענו וביקשו מנתניהו להכיר במה שכבר הכירו כל קודמיו, ולאחר נאום בר אילן הם הציבו דרישה שלא הציבו בפני אף אחד וזה היה עשרה חודשי הקפאה שגם אותם הם לא ניצלו למשא ומתן. אני חשבתי אז שזה לא נכון כי זה לא יוביל לשום דבר, וגם לאחר מכן, כאשר לא עשו שום דבר, הם באו עם דרישות נוספות של הקפאה ושל קווי 67'' ושל ירושלים. וגם עכשיו, כאשר הם מדברים על משא ומתן הם רוצים להתמקד, וזה, דווקא יש להם כן תמיכה לצערי הרב, להתמקד רק בנושא הטריטוריאלי בשלב הראשון ולהשאיר את כל הנושאים האחרים לדיון אחר כך, קרי לקבל את כל השטח, להגיע לגבולות ורק לאחר מכן לדון בשאלת הפליטים, בשאלת ירושלים.
אסתי פרז: איפה הכדור עכשיו? בידיים של מי?
השר סילבן שלום: אני חושב שההחלטה של הקוורטט היום, יש לה משמעות גדולה מאוד, הקוורטט אמור לצאת עם הודעה לחידוש המשא ומתן, הקוורטט, גם כאן צריכים להסביר, זה כל העולם, הקוורטט זה ארבע, זה ארצות הברית, זה רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם. האו"ם זה שאר העולם. כך שהיום העולם כולו הולך להוציא נוסחה איך אפשר להתניע את המשא ומתן, כמובן שיש לזה חשיבות, היה ניסיון בעבר לעשות את זה, כאשר ארצות הברית עמדה על כך שזה יהיה מתווה אובמה כולו, לא רק 67'' כמו שרוצים שאר החלקים של קוורטט, שזה יהיה על בסיס קווי 67'', אלא גם הכרה בישראל כמדינה יהודית, ההתנעה הזאת, יש לה כמובן חשיבות, אם הפלשתינים יהיו מוכנים לקבל את ההחלטה הזאת, החלטה אסטרטגית, ולהתניע את המשא ומתן, אני חושב שאנחנו אמרנו שנתיים וחצי שאנחנו רוצים לעשות את זה וצריכים לעשות את זה, אני מאמין שאפשר גם להתקדם, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה ביטחונית, מבחינה מדינית פוליטית זה כמובן יותר מורכב, יותר מסובך, אבל כשמדברים זה תמיד עדיף על פני מצב שבו לא עושים את זה, ואני חושב שבמהלך כולו ארצות הברית עכשיו מחזירה לעצמה גם את עמדת ההנהגה, זה היה גם מבחן כוח עבורה, האם אבו מאזן שאפילו הוא לא ראש מדינה יכול להיות זה שממרה את פיה של ארצות הברית כשכל העולם האחר מסתכל. אני חושב שארצות הברית היום החזירה לעצמה בצורה די מרשימה את עמדת ההובלה וזה דבר שהוא טוב למשא ומתן כי בסופו של דבר כל ההסכמים, כל ההסדרים, כמעט כולם, היו בחסות ארצות הברית, בתיווכה של ארצות הברית, בתמיכתה של ארצות הברית, כאשר היא הגורם היחיד שיכול היה להשפיע על שני הצדדים. כך שחיזוקה של ארצות הברית זאת בשורה טובה לתהליך השלום.
אסתי פרז: השר סילבן שלום, תודה רבה.
השר סילבן שלום: תודה רבה גם לכם ואני אנצל את ההזדמנות להגיד שנה טובה לכם ולכל המאזינים.
אסתי פרז: שנה טובה.
יום רביעי, 6 ביולי 2011
בשורת יום א': למה צריך סופ"ש ארוך
ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם. בשורה ארוכה של נושאים היא אף מובילה ופורצת דרך. משקלה הסגולי בקידום המחקר בפיתוח טכנולוגיות וביזמות חובקת עולם גדול בהרבה מגודלה הפיזי ומהיקף אוכלוסייתה.
אולם בנושא תרבות הפנאי וסוף שבוע ארוך אנו נמצאים הרחק מאחור. כיום אנו נמצאים במצב שבו אין סוף שבוע אמיתי בישראל. מעבר לסוף שבוע כזה יהווה שינוי חברתי אמיתי המאפשר את מימושן של תועלות רבות, מהן תצא נשכרת לא רק הכלכלה הישראלית, אלא גם החברה שלנו, מערכת החינוך ומשפחותינו.
ישנו גם צורך באינטגרציה עם שאר מדינות העולם. בעוד שימי המנוחה המקובלים כיום בקרב 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם ומאה אחוזים מאוכלוסיית העולם המפותח הם שבת וראשון, אימצה ישראל את ימי המנוחה המקובלים בעיקר בעולם הערבי והמוסלמי: שישי ושבת.
רוב מדינות העולם הבינו כי על מנת להשתייך לעולם המערבי עליהן לעשות שלושה דברים: לשנות את השפה שבה הם מדברים עם שאר מדינות העולם לאנגלית, לעבור למשק חופשי, ולפרוס את סוף השבוע על פני הימים שבת וראשון.
אך בעוד שני התנאים הראשונים קיימים בישראל, השלישי עודנו מתמהמה. בעוד הרוב המכריע של שותפות הסחר של ישראל קבעו את ימי המנוחה בשבת וראשון, מחמיצים השווקים בישראל יום עבודה נוסף, יום שישי, מול שוקי היעד של ישראל בעולם, וכן נפגע הסנכרון של ימי המסחר בבורסה לניירות ערך, המסחר במטבע חוץ ובניירות ערך זרים ולצדם מכשירים פיננסיים הקשורים בשווקים העולמיים.
היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות
מעבר לסוף שבוע ארוך יביא לכך שאזרחי ישראל יחזרו בסיומו אל מקומות העבודה כשהם נמרצים, פוריים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד. המשמעות היא הגדלת הצמיחה, התפוקה ואף היקף מקומות התעסוקה.
בנוסף, קביעת יום ראשון כיום חופש נוסף, כזה שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית ואתרי התיירות והבילוי, תוסיף ללוח הזמנים שלנו יום של מסחר שוקק, יום שיאפשר להורים להקדיש לילדיהם זמן איכות, יום שבו הבילוי המשפחתי יקבל את מקומו הראוי.
כמו כן, היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות, המסחר והפנאי. שינוי כזה מביא עמו בשורה גם לאוכלוסייה המסורתית והדתית, אשר בעבורה יהפוך יום ראשון למעין "חול המועד השבועי": זמן מושלם לטיולים, לקניות ולבילויים שאינם מתאפשרים כיום.
המעבר יכניס שפיות לחיי השגרה שלנו
המעבר לסוף שבוע ארוך יביא להארכת ימי העבודה בשבוע העבודה בחצי שעה בכל יום. מערכת החינוך תעבור גם היא ליום לימודים ארוך, אשר בו ישולב מפעל הזנה.
השינוי הזה יסיר את מגבלת שעות העבודה של נשים עובדות הקיים כיום, ויאפשר לנשים לצאת לעבודה במשרה מלאה, להתקדם ולהתפתח מקצועית גם למשרות ניהוליות בכירות. יתרון נוסף במעבר לחופש ביום ראשון טמון בתחומי התרבות והספורט. המעבר יאפשר לפתוח את השבוע ביום של תרבות וספורט, לרבות יום למשחקי הליגות השונות בכדורגל, ויביא לקירוב לבבות בין חלקי העם.
המעבר לסוף שבוע ארוך הוא לפיכך צעד מתבקש, שמביא עמו יתרונות משמעותיים ביותר למדינה ולחברה, וגם כזה שיכניס שפיות לחיי השגרה של כולנו. מימושו של צעד זה יביא עמו מהפכה חברתית, כלכלית ותרבותית שישראל זקוקה לה כאוויר לנשימה
אולם בנושא תרבות הפנאי וסוף שבוע ארוך אנו נמצאים הרחק מאחור. כיום אנו נמצאים במצב שבו אין סוף שבוע אמיתי בישראל. מעבר לסוף שבוע כזה יהווה שינוי חברתי אמיתי המאפשר את מימושן של תועלות רבות, מהן תצא נשכרת לא רק הכלכלה הישראלית, אלא גם החברה שלנו, מערכת החינוך ומשפחותינו.
ישנו גם צורך באינטגרציה עם שאר מדינות העולם. בעוד שימי המנוחה המקובלים כיום בקרב 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם ומאה אחוזים מאוכלוסיית העולם המפותח הם שבת וראשון, אימצה ישראל את ימי המנוחה המקובלים בעיקר בעולם הערבי והמוסלמי: שישי ושבת.
רוב מדינות העולם הבינו כי על מנת להשתייך לעולם המערבי עליהן לעשות שלושה דברים: לשנות את השפה שבה הם מדברים עם שאר מדינות העולם לאנגלית, לעבור למשק חופשי, ולפרוס את סוף השבוע על פני הימים שבת וראשון.
אך בעוד שני התנאים הראשונים קיימים בישראל, השלישי עודנו מתמהמה. בעוד הרוב המכריע של שותפות הסחר של ישראל קבעו את ימי המנוחה בשבת וראשון, מחמיצים השווקים בישראל יום עבודה נוסף, יום שישי, מול שוקי היעד של ישראל בעולם, וכן נפגע הסנכרון של ימי המסחר בבורסה לניירות ערך, המסחר במטבע חוץ ובניירות ערך זרים ולצדם מכשירים פיננסיים הקשורים בשווקים העולמיים.
היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות
מעבר לסוף שבוע ארוך יביא לכך שאזרחי ישראל יחזרו בסיומו אל מקומות העבודה כשהם נמרצים, פוריים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד. המשמעות היא הגדלת הצמיחה, התפוקה ואף היקף מקומות התעסוקה.
בנוסף, קביעת יום ראשון כיום חופש נוסף, כזה שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית ואתרי התיירות והבילוי, תוסיף ללוח הזמנים שלנו יום של מסחר שוקק, יום שיאפשר להורים להקדיש לילדיהם זמן איכות, יום שבו הבילוי המשפחתי יקבל את מקומו הראוי.
כמו כן, היוזמה תייצר עוד אלפי מקומות עבודה בתחום התיירות, המסחר והפנאי. שינוי כזה מביא עמו בשורה גם לאוכלוסייה המסורתית והדתית, אשר בעבורה יהפוך יום ראשון למעין "חול המועד השבועי": זמן מושלם לטיולים, לקניות ולבילויים שאינם מתאפשרים כיום.
המעבר יכניס שפיות לחיי השגרה שלנו
המעבר לסוף שבוע ארוך יביא להארכת ימי העבודה בשבוע העבודה בחצי שעה בכל יום. מערכת החינוך תעבור גם היא ליום לימודים ארוך, אשר בו ישולב מפעל הזנה.
השינוי הזה יסיר את מגבלת שעות העבודה של נשים עובדות הקיים כיום, ויאפשר לנשים לצאת לעבודה במשרה מלאה, להתקדם ולהתפתח מקצועית גם למשרות ניהוליות בכירות. יתרון נוסף במעבר לחופש ביום ראשון טמון בתחומי התרבות והספורט. המעבר יאפשר לפתוח את השבוע ביום של תרבות וספורט, לרבות יום למשחקי הליגות השונות בכדורגל, ויביא לקירוב לבבות בין חלקי העם.
המעבר לסוף שבוע ארוך הוא לפיכך צעד מתבקש, שמביא עמו יתרונות משמעותיים ביותר למדינה ולחברה, וגם כזה שיכניס שפיות לחיי השגרה של כולנו. מימושו של צעד זה יביא עמו מהפכה חברתית, כלכלית ותרבותית שישראל זקוקה לה כאוויר לנשימה
יום חמישי, 28 באפריל 2011
הירשם ל-
רשומות (Atom)